האם להשתתף בבחירות המקומיות? חומר למחשבה

לפני כמה שנים, בבוקרו של יום הבחירות, צלצל הטלפון בביתי. על הקו היה בני בכורי מהישיבה בירושלים. "אבא, בוקר טוב, אתה הולך להצביע היום?" שאל.

"להצביע? שכחת שבבני ברק אין בחירות?", השבתי בתמיהה.

"כן, אבא אומנם אנחנו גרים ברחוב חזון איש, אך אל תשכח שלמרות שאתה מרגיש בני-ברקי בנשמה, את הארנונה אתה משלם לעיריית רמת גן, והנך תושב רמת גן לכל דבר ועניין", פסק לי בציניות.

"נו אז מה אתה רוצה שאעשה?" שאלתי.

"אתה לא חייב להצביע לראשות העיר אם אין לך עניין בזה. אבל יש מפלגה ששייכת לכל הציבור החרדי-דתי, ושמה ´חזית דתית מאוחדת´. המתמודדת לעירייה. קח לך חמש דקות, לך להצביע, ובכך תוכל לחזק את הנציגות הדתית במועצת העיר". ביקש ודרש הבן יקיר.

"טוב.. נראה... אם יהיה לי זמן. יום טוב לך", השבתי ובכך הסתיימה השיחה.

לאחר ספירת הקולות ברמת גן, התברר כי במסגרת "הסכם העודפים" שנחתם בין מפלגתו של צבי בר ו"החזית הדתית המאוחדת", מספר הקולות העודפים בשתי המפלגות היה זהה בדיוק, ולפיכך לא ניתן היה לקבוע מי יכניס מנדט נוסף למועצת העיר.

לבסוף הוחלט כי העניין יוכרע יל ידי "הטלת מטבע" שתתקיים באולם הישיבות של המועצה. למגינת ליבי הוברר לי, שנציג נוסף ברשימתו של צבי בר זכה במקום הפנוי, ואילו הנציג השלישי של "החזית הדתית המאוחדת" לא זכה לקבל את המושב הנכסף.

נקיפת מצפון ורגשות אשמה, לא יעזבוני במהלך החמש השנים הבאות. יודע אנכי, כי אילו הייתי עושה מאמץ קטן וממלא את חובתי האזרחית, אזי היה נספר ועולה יתרון של קול אחד לטובת המפלגה הדתית ובמסגרת חוק "הסכם העודפים", קולי בלבד היה מכניס את הנציג הדתי השלישי למועצת עיריית רמת גן. הנני מבקש סליחה ומחילה מסיעת "החזית הדתית המאוחדת" ומתושביה החרדים והדתיים של רמת גן, שאוזלת ורפיון ידיי גרמו לנציג השלישי להישאר בחוץ. הנני מבקש סליחה ומחילה מאמנון חן (אינני מכירו ולא ראיתיו מעולם), הנציג השלישי, שנשאר בחוץ.

ואתם, קוראי הנכבדים, אולי מהמעשה המעציב הזו תלמדו את עוצמת המשפט ששמעתם כל כך הרבה – "כל קול קובע".