מבקר המדינה: רשות המים גרמה למשבר במשק המים ובמאגרי המים הטבעיים

מבקר המדינה יוסף שפירא פרסם היום (שני) את חלקו הראשון של הדו"ח שלו לשנת 2018. מרכזו של חלק זה עוסק בביקורת הנוגעת לתחומי הכלכלה והתשתיות. פרקים נוספים מוקדשים לביקורת על מערכת הביטחון.

הפרק הראשון בדו"ח מוקדש לביקורת על משק המים בישראל, הנמצא במשבר מתמשך למעלה מארבעה עשורים. בעבר הוקמו ועדות חקירה ממלכתיות שדנו בסוגיה, האחרונה שבהן הוועדה בראשותו של פרופ' דן ביין, שהמלצותיה אושרו על ידי ממשלת ישראל באוקטובר 2010, אך מדו"ח המבקר עולה כי לא נעשה הרבה כדי ליישמן.

שפירא טוען לקיומם של ליקויים חריפים בתחום התכנוני של משק המים. הוא מותח ביקורת על שר האנרגיה ורשות המים שלא פעלו לאימוצה של תוכנית אב למשק המים, כפי שנדרש על פי החלטת הממשלה מאוקטובר 2010. "בהיעדר תוכנית אב מאושרת", קובע המבקר, "ניהול משק המים מונע מאילוצי ההתמודדות עם המשבר המתפתח, במקום לתכנן תוכנית לטווח הארוך שתאפשר לנקוט פעולות שקולות בעת הצורך". אומנם, בשנת 2012 מועצת רשות המים אישרה מסמך מדיניות לגבי משק המים, אך המסמך לא עודכן מאז למרות השינויים שחלו במשק המים. זאת ועוד: "רשות המים לא הגדירה סדר עדיפויות למשק המים ולא קבעה יעדים לטווח הארוך לביצוע מיזמים שיאפשרו את תכנון משק המים ואת פיתוחו באופן מיטבי". חסרונן של תוכניות עבודה שנתיות ותוכניות פיתוח רב-שנתיות למשק המים מעיב אף הוא על משק המים וגורם לכך ש"הוא אינו מנוהל באופן מיטבי ומתהווים בו מצבי משבר".

לדברי המבקר, עד שנת 2018 רשות המים לא נקטה צעדים לעידוד החיסכון במים ולצמצום הגידול בצריכת המים לנפש שנרשם מאז שנת 2015. בנוסף, מכסות המים לחקלאות הוגדלו על ידה בצורה חפוזה. "בעת תכנון משאבי המים והקצאתם לחקלאות בשנים 2013 עד 2016, רשות המים לא הביאה בחשבון את נתוני הצריכה בפועל ואת הביקוש למים לחקלאות".

ליקוי חמור ביותר שנחשף בדו"ח המבקר נוגע לאקוויפרים, מאגרי המים הטבעיים של ישראל. לטענתו, בין השנים 2017-2013 רשות המים איפשרה את ניצולם של מאגרים אלו, לעיתים גם בניגוד להמלצת השירות ההידרולוגי, ובכך גרמה להידלדלותם עד כדי סיכון שייגרם להם נזק בלתי הפיך. היא אף איפשרה למפלס הכינרת לרדת אל מתחת לקו האדום התחתון בשנים 2016 ו-2017, ירידה שעלולה לגרום נזק הידרולוגי חמור, ואולי אף בלתי הפיך, למקור מים זה. המבקר מציין כי צעד זה נעשה מבלי לקבל את אישור הממשלה.

לדברי שפירא, צעד נוסף שנעשה על ידי רשות המים ללא קבלת אישור הממשלה הוא שינוי יעד היקף ההתפלה. רשות המים אף לא הביאה את שינוי היעד לאישור מועצת הרשות: "שינוי היעד באופן זה הביא לאי-פיתוחם של מתקני התפלה במועד ובהתאם לצורכי משק המים. בהתאם לכך, רשות המים לא פעלה מאז שנת 2013 להגדלת כושר ההתפלה ל- 750 מיליון מ"ק ב- 2020". בכל הנוגע להקמתם של מתקני התפלה – רשות המים לא אישרה תוכנית עבודה סדורה לטווח הארוך, ולא קבעה את סדר הקמת המתקנים ואת תזמון הקמתם בהתאם לתחזיות הביקוש למים. בהתייחס למצוקת המים הקיימת בצפון, קובע המבקר כי הרשות לא יישמה עדיין פתרונות חלופיים לאספקת מים לאזור זה, וזאת למרות העיכוב בהקמת מתקן ההתפלה בגליל המערבי, שהיה אמור להתחיל לפעול ב- 2015.

בסיומו של פרק חריף זה בדו"ח נטען כי "משרד מבקר המדינה רואה בחומרה את תפקודה של רשות המים, שהביאה את משק המים ואת מאגרי המים הטבעיים למצב משבר – זאת בתקופה שבה משק המים הישראלי ניצב בפני אתגרים רבים: היצע מים טבעיים מוגבל; רצף של אירועי בצורת קשה שפקדו את הארץ בשנים האחרונות; ועלייה בביקוש למים".

על מנת לתקן את הכשלים הרבים שנמצאו בתחום משק המים, שפירא דורש מרשות המים ומשר האנרגיה להגיש לאישור הממשלה תוכנית-אב ארוכת טווח ומעודכנת, שתתווה את מדיניות משק המים לשנים הבאות. הוא קורא לרשות המים להגיש למועצת הרשות תוכניות עבודה ותוכניות פיתוח שיכללו סדרי עדיפויות, וזאת כדי שאפשר יהיה לנהל את משק המים בצורה מושכלת. המבקר תובע מרשות המים למנוע פגיעה במקורות המים הטבעיים, לטפל במקורות המים המזוהמים, למצוא חלופות מתאימות לאספקת המים לאזור הצפון, ולתכנן את הקמתם של מתקני התפלה בהיקף שיענה על תחזיות הביקוש למים בטווח הארוך.