פרשת דברים לילדים: הַכֶּסֶף שֶׁנִּתְקַע בַּמְּכוֹנָה

וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי (דְּבָרִים ב', כ"ח)

מַעֲשֶׂה בִּשְׁנֵי בַּחוּרִים, יַעֲקֹב וְאֶפְרַיִם, שֶׁנָּסְעוּ בְּאוֹטוֹבּוּס לְקִבְרוֹת צַדִּיקִים בַּצָּפוֹן. בְּמַהֲלַךְ הַנְּסִיעָה, עָשָׂה נֶהַג הָאוֹטוֹבּוּס עֲצִירַת בֵּינַיִם. אֶפְרַיִם יָרַד לִרְכֹּשׁ עֲבוּרוֹ דְּבַר מַאֲכָל, וְיַעֲקֹב שֶׁנִּשְׁאַר בָּאוֹטוֹבּוּס, קָרָא לוֹ מֵהַחַלּוֹן וּבִקֵּשׁ: "אִם אַתָּה כְּבָר לְמַטָּה, עֲשֵׂה עִמִּי חֶסֶד, וּקְנֵה נָא עֲבוּרִי פַּחִית קוֹלָה מִמְּכוֹנַת הַמַּשְׁקָאוֹת, כְּשֶׁתַּחֲזֹר אֲשַׁלֵּם לְךָ".

אֶפְרַיִם הִסְכִּים בְּשִׂמְחָה, וְנִגַּשׁ לַמְּכוֹנָה. מְחִיר הַפַּחִית הָיָה חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וּמֵאַחַר וּבְאַרְנָקוֹ שֶׁל אֶפְרַיִם הָיָה רַק מַטְבֵּעַ שֶׁל עֲשָׂרָה שְׁקָלִים, הוּא שִׁלְשֵׁל לַמְּכוֹנָה אֶת הַמַּטְבֵּעַ, וְהִמְתִּין לִיצִיאַת הַפַּחִית וְהָעֹדֶף.

וּמַה קָּרָה עַכְשָׁיו? - הַמַּטְבֵּעַ נִתְקַע בַּמְּכוֹנָה! הַפַּחִית לֹא יָצְאָה, וְגַם לֹא הַמַּטְבֵּעַ, גַּם לְאַחַר כָּל הַלְּחִיצוֹת וְהַהַכָּאוֹת הַקַּלּוֹת שֶׁל אֶפְרַיִם.

אֶפְרַיִם חָזַר אֶל יַעֲקֹב וְהוֹדִיעוֹ בְּצַעַר: "הַמַּטְבֵּעַ שֶׁל הָעֲשָׁרָה שְׁקָלִים שֶׁהִכְנַסְתִּי נִתְקַע, וְהַמְּכוֹנָה לֹא פָּלְטָה אֶת הַפַּחִית".

יַעֲקֹב נַעֲנָה וְאָמַר: "מִן הַשָּׁמַיִם יְמַלְּאוּ חֶסְרוֹנְךָ, צַר לִי עַל אָבְדַן הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלְּךָ".

"הַמַּטְבֵּעַ שֶׁלִּי?! - תָּמַהּ אֶפְרַיִם כְּנֶגְדּוֹ - הָעֲשָׁרָה שְׁקָלִים אָבְדוּ לְךָ, הֲרֵי הוֹצֵאתִי אוֹתָם עַל פִּי בַּקָּשָׁתְךָ וְעָלֶיךָ לְשַׁלְּמָם לִי".

"רֵאשִׁית כֹּל - הֵשִׁיב יַעֲקֹב - הַפַּחִית שֶׁבִּקַּשְׁתִּי לֹא עוֹלָה עֶשֶׂר אֶלָּא חָמֵשׁ. אַךְ גַּם חָמֵשׁ אֵינִי חַיָּב, כִּי בְּפֹעַל לֹא קִבַּלְתִּי אֶת הַפַּחִית..."

בָּאִים הַנְּעָרִים וְשׁוֹאֲלִים - מָה הַדִּין בְּמִקְרֶה זֶה; הַאִם יַעֲקֹב פָּטוּר לְגַמְרֵי מִתַּשְׁלוּם, אוֹ שֶׁמָּא צָרִיךְ לְשַׁלֵּם חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים כִּדְמֵי פַּחִית, אוֹ אוּלַי חַיָּב לְפַצּוֹת אֶת אֶפְרַיִם בְּכָל הֶפְסֵדוֹ, וּלְשַׁלֵּם עֲשָׂרָה שְׁקָלִים?...

תְּשׁוּבָה:

כְּשֶׁיַּעֲקֹב בִּקֵּשׁ מֵאֶפְרַיִם: "תִּקְנֶה בִּשְׁבִילִי פַּחִית", לְמַעֲשֶׂה הוּא הוֹרָה לְאֶפְרַיִם לְהַכְנִיס עֲבוּרוֹ מַטְבֵּעַ לַמְּכוֹנָה, וּלְהָבִיא לוֹ אֶת הַפַּחִית. נִמְצָא, שֶׁאֶפְרַיִם הִכְנִיס אֶת הַמַּטְבֵּעַ לַמְּכוֹנָה עַל פִּיו שֶׁל יַעֲקֹב (עַל פִּי הוֹרָאָתוֹ), וּכְבָר בְּרֶגַע הַכְנָסַת הַמַּטְבֵּעַ לַמְּכוֹנָה, חָלָה הִתְחַיְּבוּתוֹ שֶׁל יַעֲקֹב לְהָשִׁיב אֶת הַמַּטְבֵּעַ לְאֶפְרַיִם.

וְדוֹמֶה הַדָּבָר לַדִּין הַבָּא הַמּוּבָא בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חו"מ י"ד-ה' בָּרַמָ"א): רְאוּבֵן אָמַר לַחֲבֵרוֹ שִׁמְעוֹן: "הָבָה וְנֵלֵךְ לָדוּן בְּבֵית דִּין פְּלוֹנִי בְּעִיר אַחֶרֶת, לֵך תְּחִלָּה אַתָּה, וַאֲנִי אָבוֹא אַחֲרֶיךָ", וְשִׁמְעוֹן אָכֵן הוֹצִיא הוֹצָאוֹת וְהָלַךְ לְשָׁם, אֶלָּא שֶׁרְאוּבֵן עַצְמוֹ לֹא בָּא, וְכָעֵת תּוֹבֵעַ שִׁמְעוֹן אֶת הוֹצָאוֹת הַנְּסִיעָה, שֶׁהַדִּין בָּזֶה הוּא, שֶׁכֵּיוָן שֶׁסָּמַךְ שִׁמְעוֹן עַל דִּבְרֵי רְאוּבֵן, וְהוֹצִיא הוֹצָאוֹת עַל פִּיו, חַיָּב רְאוּבֵן לְשַׁלֵּם לוֹ הוֹצָאוֹתָיו. וְהוּא הַדִּין לְעִנְיָנֵנוּ - אֶפְרַיִם הוֹצִיא אֶת הַהוֹצָאָה עַל פִּיו שֶׁל יַעֲקֹב, וְלָכֵן צָרִיךְ יַעֲקֹב לְשַׁלֵּם לוֹ.

וְכַמָּה יְשַׁלֵּם? - הוֹאִיל וּלְמַעֲשֶׂה הַשְּׁלִיחוּת הָיְתָה עַל פַּחִית בְּשֹׁוִי חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים, וְעַל יוֹתֵר מִכָּךְ יַעֲקֹב לֹא הִתְחַיֵּב (עֶקְרוֹנִית אֶפְרַיִם יָכוֹל הָיָה לִפְרוֹט אֶת הַמַּטְבֵּעַ לִשְׁתֵּי מַטְבְּעוֹת שֶׁל חָמֵשׁ), מִמֵּילָא אִי אֶפְשָׁר לְהוֹצִיא מִיַּעֲקֹב סְכוּם רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר שָׁלַח אֶת אֶפְרַיִם לִקְנוֹת עֲבוּרוֹ, וְלָכֵן יְשַׁלֵּם לְאֶפְרַיִם חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים בִּלְבַד.

לְסִכּוּם: יַעֲקֹב יְשַׁלֵּם לְאֶפְרַיִם חֲמִשָּׁה שְׁקָלִים.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין