פרשת תזריע מצורע לילדים: עוֹקֵף הַתּוֹר הַנּוֹכֵל

יְגַלַּח אֶת כָּל שְׂעָרוֹ אֶת רֹאשׁוֹ וְאֶת זְקָנוֹ (וַיִּקְרָא י"ד, ט')

מַעֲשֶׂה שֶׁהָיָה - כָּךְ הָיָה: בְּמִסְפָּרָה אַחַת הִמְתִּינוּ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בַּתּוֹר לְתִסְפֹּרֶת. לְפֶתַע, הִגִּיעַ יְהוּדִי בְּרִיצָה, וּכְשֶׁהוּא מִתְנַשֵּׁם וּמִתְנַשֵּׁף פָּנָה אֶל הַסַּפָּר וְהִתְחַנֵּן: "אֲנִי מְמַהֵר מְאֹד, אָנָּא תְּסַפֵּר אוֹתִי כָּעֵת, וַאֲשַׁלֵּם לְךָ שִׁשִּׁים שְׁקָלִים, פִּי שְׁנַיִם מִמְּחִיר הַתִּסְפֹּרֶת". (בְּאוֹתָהּ מִסְפָּרָה מְחִיר הַתִּסְפֹּרֶת הוּא שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים).

הַסַּפָּר הִתְנַצֵּל וְאָמַר: "מַמְתִּינִים כָּאן לְפָנֶיךָ חֲמִשָּׁה אֲנָשִׁים בַּתּוֹר, וְכֵיצַד אוּכַל לְהַקְדִּים אוֹתְךָ עַל חֶשְׁבּוֹן זְמַנָּם?!".

"אַתָּה יוֹדֵעַ מָה - הֵגִיב הָאִישׁ - גַּם אֲשַׁלֵּם לְךָ מְחִיר כָּפוּל עֲבוּר הַתִּסְפֹּרֶת שֶׁלִּי, וְגַם אֲשַׁלֵּם אֶת דְּמֵי הַתִּסְפֹּרֶת עֲבוּר כָּל הַחֲמִשָּׁה שֶׁבַּתּוֹר...".

הַסַּפָּר פָּנָה אֶל הַחֲמִשָּׁה וּשְׁאָלָם: "הַאִם מוּכָנִים אַתֶּם לְהַמְתִּין שֶׁאֲסַפֵּר אֶת הָאִישׁ תְּחִלָּה, וְאֶתְכֶם אֲסַפֵּר בְּחִנָּם?". כָּל הַחֲמִשָּׁה, שֶׁעָקְבוּ אַחַר הַמַּשָּׂא-וּמַתָּן בֵּין הַסַּפָּר לְעוֹקֵף הַתּוֹר, הֵשִׁיבוּ פֶּה אֶחָד, שֶׁהֵם מוּכָנִים לָ"עִסְקָה", וְהָאִישׁ הִתְיַשֵּׁב עַל כִּסֵּא הַתִּסְפֹּרֶת.

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם הַסַּפָּר לְסַפְּרוֹ, עָמַד הַמִּסְתַּפֵּר, שָׁלַף שְׁלֹשִׁים שְׁקָלִים מִכִּיסוֹ, הִנִּיחָם עַל הַשֻּׁלְחָן, וְחִישׁ מַהֵר נִמְלַט מֵהַמִּסְפָּרָה...

כָּעֵת הִתְעוֹרֵר וִכּוּחַ מְעַנְיֵן בֵּין הַסַּפָּר לַחֲמֵשֶׁת הַמַּמְתִּינִים בַּתּוֹר; הַסַּפָּר הוֹדִיעָם: "הֶסְכֵּם הַתִּסְפֹּרֶת הַחִנָּמִית מְבֻטָּל, כִּי כָּל הַסְכָּמָתִי לְסַפֵּר אֶתְכֶם לְלֹא תְּמוּרָה, נָבְעָה מֵחֲמַת הַסְּכוּם שֶׁהָיִיתִי אָמוּר לְקַבֵּל מֵהָעוֹקֵף הַנּוֹכֵל...".

לְעֻמָּתוֹ טָעֲנוּ הַחֲמִשָּׁה: "אוֹתָנוּ אֵין זֶה מְעַנְיֵן מַה שֶּׁהָרַמַּאי בָּרַח לְךָ מִבְּלִי לְשַׁלֵּם, וּמִבְּחִינָתֵנוּ הַהֶסְכֵּם שֶׁבֵּינֵינוּ שָׁרִיר וְקַיָּם, וְעָלַיִךְ לְכַבְּדוֹ, וּלְסַפֵּר אוֹתָנוּ בְּחִנָּם!".

עִם מִי הַדִּין?

תְּשׁוּבָה:

הָאֱמֶת הִיא, שֶׁהֶסְכֵּם הַקְדָּמַת הַמִּסְתַּפֵּר הַבּוֹרֵחַ עַל פְּנֵי הַחֲמִשָּׁה, לֹא נַעֲשָׂה בֵּין הַסַּפָּר לְאוֹתוֹ מִסְתַּפֵּר, אֶלָּא בֵּין הַמִּסְתַּפֵּר לַחֲמֵשֶׁת הַמַּמְתִּינִים שֶׁהַתּוֹר הָיָה שֶׁלָּהֶם (וְלָהֶם הָיְתָה הַזְּכוּת לְהִסְתַּפֵּר קֹדֶם). הַהֶסְכֵּם בֵּינֵיהֶם הָיָה - שֶׁהָאִישׁ מְשַׁלֵּם עֲבוּר הַתִּסְפֹּרֶת שֶׁלָּהֶם, וּבִתְמוּרָה הֵם מַסְכִּימִים לְוַתֵּר עַל זְכוּת הַקְדָּמָתָם בַּתּוֹר, וּלְהַרְשׁוֹת לָאִישׁ לְהִסְתַּפֵּר תְּחִלָּה.

הַסַּפָּר, שֶׁלֹּא הִסְכִּים מֵעוֹלָם לְסַפֵּר בְּחִנָּם, יָכוֹל לִטְעוֹן כְּלַפֵּי הַחֲמִשָּׁה: הָיָה עֲלֵיכֶם לִדְרוֹשׁ מֵהָאִישׁ, לְשַׁלֵּם מֵרֹאשׁ עֲבוּר הַתִּסְפֹּרֶת (וְכָאָמוּר, הַתַּשְׁלוּם הוּא עֲבוּרְכֶם, וַאֲנִי רַק "מְגַשֵּׁר" בַּהֶסְכֵּם שֶׁנַּעֲשָׂה בֵּינֵיכֶם לְבֵינוֹ), וּמִשֶּׁלֹּא דְּרַשְׁתֶּם זֹאת, הֲרֵי שֶׁהִפְסַדְתֶּם לְעַצְמְכֶם, וְכָעֵת אֵינִי מוּכָן בְּשׁוּם אֹפֶן לְסַפֵּר בְּחִנָּם, וְלָכֵן כָּל אֶחָד מִכֶּם יִצְטָרֵךְ לְשַׁלֵּם לִי...

לְסִכּוּם: כָּל אֶחָד מֵחֲמֵשֶׁת הַמַּמְתִּינִים צָרִיךְ לְשַׁלֵּם לַסַּפָּר עֲבוּר הַתִּסְפֹּרֶת שֶׁלּוֹ.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין