טורים נשיים
הטענה יומית: איך נטעין את עצמנו באופן יומיומי?
כאימהות, ובכלל כבני אדם, עלי להטעין את עצמנו באופן יומיומי, כדי שנוכל להמשיך למלא את התפקיד החשוב מכל. כיצד נעשה זאת? פסי דבלינגר בשלל טיפים מעצימים
- פסי דבלינגר
- ה' חשון התשע"ט
(צילום: shutterstock)
טלפון נייד, מצלמה, רכב, נגן, מחשב נייד - כל אילו ועוד הרבה מכשירים אחרים חיוניים משמשים הרבה מאיתנו ביומיום.
ועכשיו לחידה-
מה המשותף ביניהם?
כל אחד מאותם הדברים, על כל שכלולו ומרכבותו זקוק להטענה.
טלפון נייד לא מוטען לא יעזור לך בשעת מצוקה, מצלמה ללא בטריה לא תעזור הרבה כאשר זקוקים לה. רכב לא יסע ללא דלק גם אם נלחץ בכל הכח על הדוושה, ועל זו הדרך נגן ומחשב נייד ועוד.
ומה איתנו? מה איתי ואיתך, האם אנחנו לא זקוקות ל"הטענה"?
כאמא שנותנת את כוחות הגוף וכוחות הנפש, את זקוקה להטעין את עצמך מבחינה רוחנית וגשמית כאחד.
מה נותן לך כח? מה עושה לך מצב רוח? מה ממלא אותך ונותן לך סיפוק?
שתיה, אוכל, שינה... כמה פשוט, כמה מורכב.
אילו צרכים חיוניים שאנחנו לא תמיד מספיק נותנות עליהם את הדעת, ולפעמים לא מגיעות אליהם מבחינה טכנית.
את יוצאת לעבודה פעם עם סנדויץ, פעם עם פרי, אולי קרקרים ולפעמים בלי כלום.
את יכולה למצוא את עצמך אחרי יום ארוך עם בקושי שתי כוסות מים ששתית.
את מתכננת ללכת לישון מוקדם אבל קודם את רק צריכה להרים, ליישר, לסדר, לארגן, לגהץ, לטאטא, לסגור, להחזיר, לרוקן, לקפל, לבדוק שוב אם הדלת סגורה... השינה לא תמיד רצופה, תרוצים כמו: 'הייתה לי חתונה/ בר מצוה/שבע ברכות', לא מתקבלים לא אצל התינוק וגם לא אצל הגדולים יותר שרוצים את שלהם והרגע.
ובכל זאת צריך למצוא את ההפוגות, להשלים שעות מנוחה, גם אם זה לא בשעות "רשמיות". מנוחה של חצי שעה גם בין השעה שמונה לשמונה וחצי בערב- יכולה "להטעין" אותך לשעתיים שלוש של עשיה מבורכת ותועלתית, אלא את מוצאת את עצמך מתעוררת לקול זימרת שחרית הציפורים.
יש עוד סוגי "הטענה": שיחת טלפון עם אחות או בת דודה, קריאת ספר, שמיעת שיעור או הרצאה, יציאה להליכה, לצחוק עם חברה וכדומה.
את הדברים הקטנים הללו צריך ואפשר "להשחיל" בתוך היומיום.
חלק מהתפקיד שלנו, הוא למלא את עצמינו בכוחות רעננים, הילדים שלך זקוקים לאמא מלאת כוחות וסבלנית. טעינה יומית יכולה לסייע לאיורור קל לפני שאת עוברת לדבר הבא.
מכירות את הילד שלא רוצה להתרחץ היום, כי כבר התרחץ אתמול? אותו הילד לא יוותר על ארוחת ערב למשל, אפילו שכבר אכל אתמול, וגם לא על הסיבוב באופניים.
אנחנו גם יכולות לוותר על משהו שנראה בעיננו מיותר לעומת משהו אחר שממש הכרחי.
את, הכוחות שלך, הנפש שלך - הם חלק בלתי נפרד מהתפקיד הנעלה שלך, והכרחי למלא אותם.
אז רק תזכרי בין ארוחה לארוחה ובין הטענה להטענה - שגם זה חלק מהתפקיד.
פסי דבלינגר עוסקת בהעצמה אימהית. Pid38a@gmail.com