איומים, כוחניות וכסף. הרבה כסף: מה עמד מאחורי קמפיין הגאווה שעלה לכותרות?

למי שלא עקב אחרי מאבקה של הקהילה הגאה, נראה כי בבת אחת התפרצו האנשים לרחובות בזעם. על פי 'גלובס', שחשף את העומד מאחורי המאבק, קבוצת וואטספ בת 80 משתתפים בסך הכל – עומדת מאחורי הקמפיין.

חברי הקבוצה, אנשים משפיעים בתחומי התקשורת, הפרסום ההיי-טק, הקולינריה, עיתונאים, יועצים - רובם חברי הקהילה שהחליטו לרתום כמה שיותר חברות במשק.

אותה קהילה, המנסה לחתור תחת ערכי המשפחה, היהדות והמוסר הטבעי, מנסה לשווק לציבור את המחשבה חסרת הבסיס כי הציבור תומך בה. לשם כך פעלו חבריה בשיטות אגרסיביות על מנת לגרום לחברות עסקיות לצאת בהצהרה פומבית על כך שהם תומכים בקהילה.

אחד המעורבים בפעילותם של הלהט"בים סיפר ל"גלובס", שלא לציטוט, על הדרך בה גרמו לחברות לתמוך בהם. "על מי שלא הסכים, הפעלנו לחץ מאסיבי באמצעות האנשים בקבוצה. התקשרנו למנכ"לים, לסמנ"כלים, לדוברים. אמרנו להם 'נדאג לעדכן בתקשורת שאתם לא איתנו'. היה מספר מצומצם של חברות שהיה צריך להילחם מולם בצורה הזאת. רוב החברות יישרו קו. מרגע שזה התחיל להתגלגל כדבר נכון - נולד מומנטום. חברות התחילו להתקשר אלינו וביקשו 'תכניסו אותנו לרשימה'. כשההסתדרות יצאה עם מכתב התמיכה, הבנתי שנפל דבר. הייתי עם דמעות בעיניים".

כהרגלם בשנים האחרונות, הלהט"בים ויתרו על החזות הנחמדה. "לפעמים הם ממש איימו", הוסיף הגורם. "גם עיתונאים התקשרו לאיים. והמנהלים חושבים: 'מה אני צריך להיות קורבן של אמבוש תקשורתי?'".

נקודה מקוממת נוספת שעולה היא ההשקעה הכלכלית העצומה מכספי הציבור –חברי הקהילה הודו שמשרד התיירות הוציא 11 מיליון שקל לפני 3 שנים על קמפיין תיירות גאה, שנועד להביא תיירים גאים לתל-אביב.

בתגובה, קהילות רבות בציבור הישראלי מתעוררות בקריאה להחרים את החברות שתמכו בקמפיין הגאה. מטרת החרם הוא להבהיר לכל כי הציבור בכללותו סולד מפעולותיהם, עקרונותיהם, ואגרסיביותם של חברי הקהילה הגאה.