פרשת ויקרא

כשהרב אברהם גניחובסקי זצ"ל שיחק עם ילד במשך שעה

כאשר עוקבים אחר דרך הנהגתם של גדולי ישראל ניכרות לעין מידותיהם הטובות – ענוותנותם הגדולה והטוב שהשפיעו לכל סביבותיהם

| ז' אדר ב' התשע"ט |
הרב אברהם גניחובסקי זצ''ל
אא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר ה' אֵלָיו (א, א) - לא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו.

במדרש (ויקרא רבה א', ט"ו) מובא: "מכאן אמרו: כל תלמיד חכם שאין בו דעת, נבלה טובה הימנו. תדע לך, שכן צא ולמד ממשה אבי החכמה, אבי הנביאים, שהוציא ישראל ממצרים, ועל ידו נעשו כמה נסים במצרים ונוראות על ים סוף, ועלה לשמי מרום, והוריד תורה מן השמים, ונתעסק במלאכת המשכן - ולא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו, שנאמר 'ויקרא אל משה'".

ענוותנותו של משה רבנו, אשר לא נכנס לפני ולפנים עד שקרא לו הקב"ה, היא שהביאה אותו לזכות בקבלת התורה!

בתחילת מסכת אבות שנינו: "משה קבל תורה מסיני", ותמוה, וכי מסיני קבל משה את התורה? הלא קבל אותה מאת הקדוש ברוך הוא! אלא, משה קבל תורה בזכות שלמד מהר סיני את מדת הענווה.

ענווה ומדות טובות הן תנאי לקבלת התורה, ותורה שאין בה מידות טובות אין בה ערך. כבר קבעו רבותינו (אבות ג', י"ז): "אם אין דרך ארץ אין תורה", וזהו הטעם לכך שבין פסח לשבועות, חג מתן תורה, קוראים ולומדים את מסכת אבות, המלאה בהלכות דרך ארץ ומדות טובות, כי זוהי ההכנה הראויה לקבלת התורה!

 

ענווה של גדול בישראל

כאשר עוקבים אחר דרך הנהגתם של גדולי ישראל ניכרות לעין מידותיהם הטובות – ענוותנותם הגדולה והטוב שהשפיעו לכל סביבותיהם.

ראש ישיבת פוניבז', מרן הרב שך זצ"ל, שהיה גאון הדור, השתתף פעם בכנס ציבורי חשוב. בכנס, שאורך יומיים או שלושה, נואמים בזה אחר זה רבנים, ראשי ישיבות ור"מים, וכן נציגים של עסקני הציבור.

והנה, תוך כדי שעמד מרן הרב שך ודרש דרשה חוצבת להבות אש, נכנס לאולם ראש ישיבה פלוני. הַמַּנְחֶה שהבחין בכניסתו התבלבל לרגע, ושכח את נאומו של הרב שך. הוא קטע את דבריו באמצעם והכריז ברמקול בהתרגשות גדולה ובקול גדול: "נקבל את פני הגאון הגדול ראש הישיבה...".

הנוכחים במקום הזדעזעו מן הפגיעה במרן הרב שך וקמו ממקומם למחות בו, אך הרב שך הורה להם לעצור. הוא סיים את הדרשה ולאחר מכן הלך בעצמו אל המנחה ואמר לו: "יישר כח! זה היה כבוד התורה!".

בכל זאת לא נרגעו הרוחות. למחרת הופיעה בעיתון מודעת גינוי על ביזוי כבוד התורה שנגרם על ידי הַמַּנְחֶה, אשר עצר את הרב שך באמצע דרשתו.

חלפו כמה חודשים, ונכדתו של הַמַּנְחֶה נישאה. וראה זה פלא – באמצע החתונה הגיע מרן הרב שך זצ"ל עם כמה מתלמידיו כדי לשמח את אותו מנחה, סב הכלה. כשתמהו הנוכחים לפשר בואו, מעשה שלא היה שגרתי אצלו כלל, אמר: "רציתי לְרַצּוֹת אותו, שידע שלבי שלם עמו ואיני כועס או פגוע ממנו כלל!".

באצילות ובענוותנות כזו נוהגים גדולי ישראל!

 

גזל שינה חמור יותר

הגאון רבי אברהם גניחובסקי זצ"ל היה מקפיד כל לילה להכין לעצמו נטלה עם מים ליד המיטה, כדי ליטול ידיו בבוקר. בזקנותו, כשהיה ישן בחור בחדרו, היה הרב משאיר את הנטלה מחוץ לחדר.

שאלו הבחור על כך, ואמר: "אכן, על פי הקבלה יש להיזהר שלא ללכת ד' אמות לפני נטילת ידיים, אך גזל שינה חמור יותר. אני קם מוקדם בבוקר, ואם אטול ידיים ליד המיטה, קול שפיכת המים עלול להעיר אותך. לכן אני יוצא וסוגר את הדלת, ורק אחר כך נוטל את הידיים".

 

רחמים על כל בריה

יום אחד גילו ג'וק בבית, והרבנית מיהרה להביא מטאטא. אמר לה הרב: "לא צריך, אני אטפל בזה".

הלך הרב, הניח את התיקן בעדינות בתוך שקית, ולקח אותו למטה. 

מעשה זה מהווה ביטוי לרמה גבוהה מאוד של עדינות הנפש. וכי כל אדם שיש לו ג'וק בבית צריך לעשות לו "על כפיים ישאונך"?!... המעשה הזה נבע מאצילות נפש מיוחדת.

 

ה"טיפול" שהציל את הילד

ילד אחד התייתם מאביו בגיל שמונה, והאובדן גרם לו לטראומה. לקחו אותו לפסיכולוגים ולפסיכיאטרים, וניסו כמה סוגי טיפולים, אך לא ראו הצלחה גדולה. באו להתייעץ עם הרב, שאמר מיד: "תביאו אותו אלי".

כשהגיע הילד, קיבלו הרב בלבביות גדולה. אחר כך, הרב - שהיה גבה קומה - התיישב על הרצפה, והזמין את הילד לשבת לידו. "במה אתה אוהב לשחק?", שאל את הילד, ושיחק איתו במשך שעה שלמה.

לאחר מכן אמר לו הרב: "אני רואה שאתה ילד נבון מאד. תבוא אלי כל שבוע, ואני אתן לך חידות. תספר את החידות גם בכיתה שלך, ומי שיענה נכון על החידה, תרשום את שמו. אני אתן לך פרסים לחלק לילדים".

הילד הזה, שהיה מופנם ומתבודד, ולא היו לו חברים בכיתה - פתאום התחיל לדבר. הוא רצה להקריא את החידות, והחברים רצו לקבל פרסים. כך נפתח הילד בהדרגה, ורכש ביטחון עצמי.

לא חלף זמן רב, והוא התגבר על הטראומה והפך להיות ילד שמח. ציוניו השתפרו, והוא השתלב היטב בחברה. הילד צמח להיות בחור ישיבה מתמיד וירא שמיים, פאר הישיבה, ולאחר מכן הקים בית של תורה לתפארת.

הרב הציל ממש את נפשו, בהרימו את רוחו מתוך חיבה ואהבה.

כל דקה מזמנו של הרב היתה חשובה מפז, כי היה שקדן עצום בתורה, ובכל זאת הקדיש מזמנו היקר להנהגות של חסד ודרך ארץ, מתוך אצילות נפש מרובה.

מתוך "משכני אחריך" ויקרא חלק א', שיוצא לאור בימים אלה


דרגו את המאמר - ותעזרו לקידומו בגוגל:

ממוצע 4 (15 מדרגים)
הנקראים ביותר
הידברות שופס

סט ארכיאולוגיה תנ"כית - הרב זמיר כהן

319לרכישה

מוצרים נוספים

המדריך המלא לחינוך ילדים - הרב זמיר כהן

בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר - הרב דן טיומקין

רזי התזונה - להתנקות, להבריא, לרזות בקלות

תיק מהודר עם ידית לטלית ותפילין

נטלה מהודרת "עיטורים"

ערכה מהודרת להבדלה

לכל המוצרים