באיזו זכות תסתיים הגלות המרה? התשובה בהפטרת שבת חזון

ההפטרה הנקראת השבת הפותחת במילים "חזון ישעיהו". זוהי הפטרה שחלה תמיד בשבוע שלפני תשעה באב (או בתאריך ט' באב עצמו, כמו השנה),ועל שמה של ההפטרה נקראת השבת "שבת חזון".

פרשת השבוע שנקראת בשבת היא תמיד פרשת דברים. בפרשת דברים נאמר "איכה אשא לבדי טרחכם משאכם וריבכם" – ופסוק זה נקרא במנגינתה של מגילת איכה. בנוגע לקריאת ההפטרה, מקומות רבים נוהגים לקרוא את ההפטרה כולה במנגינת איכה.

הפטרת הפרשה: (ישעיהו א', א' – כ"ז)

חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ אֲשֶׁר חָזָה עַל יְהוּדָה וִירוּשָׁלָ‍ִם, בִּימֵי עֻזִּיָּהוּ, יוֹתָם, אָחָז, יְחִזְקִיָּהוּ, מַלְכֵי יְהוּדָה:  שִׁמְעוּ שָׁמַיִם וְהַאֲזִינִי אֶרֶץ כִּי יְהוָה דִּבֵּר: בָּנִים גִּדַּלְתִּי וְרוֹמַמְתִּי וְהֵם פָּשְׁעוּ בִי. יָדַע שׁוֹר קֹנֵהוּ וַחֲמוֹר אֵבוּס בְּעָלָיו - יִשְׂרָאֵל לֹא יָדַע, עַמִּי לֹא הִתְבּוֹנָן. הוֹי! גּוֹי חֹטֵא, עַם כֶּבֶד עָו‍ֹן, זֶרַע מְרֵעִים, בָּנִים מַשְׁחִיתִים. עָזְבוּ אֶת ה' נִאֲצוּ אֶת קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, נָזֹרוּ אָחוֹר. עַל מֶה תֻכּוּ עוֹד תּוֹסִיפוּ סָרָה? כָּל רֹאשׁ לָחֳלִי וְכָל לֵבָב דַּוָּי. מִכַּף רֶגֶל וְעַד רֹאשׁ אֵין בּוֹ מְתֹם, פֶּצַע וְחַבּוּרָה וּמַכָּה טְרִיָּה, לֹא זֹרוּ וְלֹא חֻבָּשׁוּ וְלֹא רֻכְּכָה בַּשָּׁמֶן. אַרְצְכֶם שְׁמָמָה, עָרֵיכֶם שְׂרֻפוֹת אֵשׁ, אַדְמַתְכֶם לְנֶגְדְּכֶם זָרִים אֹכְלִים אֹתָהּ וּשְׁמָמָה כְּמַהְפֵּכַת זָרִים. וְנוֹתְרָה בַת צִיּוֹן כְּסֻכָּה בְכָרֶם, כִּמְלוּנָה בְמִקְשָׁה, כְּעִיר נְצוּרָה. לוּלֵי ה' צבקות הוֹתִיר לָנוּ שָׂרִיד כִּמְעָט, כִּסְדֹם הָיִינוּ לַעֲמֹרָה דָּמִינוּ.

שִׁמְעוּ דְבַר ה' קְצִינֵי סְדֹם, הַאֲזִינוּ תּוֹרַת אלוקינו עַם עֲמֹרָה. לָמָּה לִּי רֹב זִבְחֵיכֶם?, יֹאמַר ה' שָׂבַעְתִּי עֹלוֹת אֵילִים וְחֵלֶב מְרִיאִים, וְדַם פָּרִים וּכְבָשִׂים וְעַתּוּדִים לֹא חָפָצְתִּי. כִּי תָבֹאוּ לֵרָאוֹת פָּנָי - מִי בִקֵּשׁ זֹאת מִיֶּדְכֶם, רְמֹס חֲצֵרָי. לֹא תוֹסִיפוּ הָבִיא מִנְחַת שָׁוְא, קְטֹרֶת תּוֹעֵבָה הִיא לִי, חֹדֶשׁ וְשַׁבָּת קְרֹא מִקְרָא לֹא אוּכַל אָוֶן וַעֲצָרָה. יחָדְשֵׁיכֶם וּמוֹעֲדֵיכֶם שָׂנְאָה נַפְשִׁי, הָיוּ עָלַי לָטֹרַח, נִלְאֵיתִי נְשֹׂא. וּבְפָרִשְׂכֶם כַּפֵּיכֶם אַעְלִים עֵינַי מִכֶּם, גַּם כִּי תַרְבּוּ תְפִלָּה אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ, יְדֵיכֶם דָּמִים מָלֵאוּ. רַחֲצוּ, הִזַּכּוּ, הָסִירוּ רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם מִנֶּגֶד עֵינָי, חִדְלוּ הָרֵעַ. לִמְדוּ הֵיטֵב, דִּרְשׁוּ מִשְׁפָּט, אַשְּׁרוּ חָמוֹץ, שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה. לְכוּ נָא וְנִוָּכְחָה, יֹאמַר ה' אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם, טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר.

אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה, מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט, צֶדֶק יָלִין בָּהּ, וְעַתָּה מְרַצְּחִים. כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם.

לָכֵן נְאֻם הָאָדוֹן ה' צבקות אֲבִיר יִשְׂרָאֵל: הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ. וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ "עִיר הַצֶּדֶק", "קִרְיָה נֶאֱמָנָה". צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה.

ניתן לשים לב בהפטרה למספר נקודות:

1. מדובר בהפטרה כואבת ועצובה, בה מתנבא ישעיהו על החורבן הקשה שעתיד להגיע. הנבואה נאמרה בימי חזקיהו המלך, אחר שגלו עשרת השבטים. לאחר אמירת נבואותיו, נרצח ישעיהו בידי מנשה מלך יהודה.

2. תחילת ההפטרה מתייחסת לחטאי ישראל בעקבותיהם הגיעה הגלות. "בנים גידלתי ורוממתי – והם פשעו בי", קורא הקב"ה בכאב. עוד מובא כי אפילו הסוס והחמור מכירים את בעליהם, אך ישראל לא מעוניינים לדעת מי ברא אותם ולשם מה.

3. תרגום יונתן על ההפטרה מציין את החטא בעקבותיו ארץ ישראל נהייתה שוממה – אין אף הרהור תשובה ביניהם: "מן הקטנים עד הגדולים, אין בהם אחד שיעשה תשובה, אלא מלאים עם פשעים, עוונות וחטים – ואפילו צד הרהור תשובה אין בליבם. לכן, על שלא עשיתם תשובה על עוונותיכם – תהיה ארצכם שממה".

4. הנביא מוסיף ומתאר את הגלות הקשה שתגיע: "ארצכם שממה. עריכם שרופות אש. אדמתכם לנגדכם, זרים אוכלים אותה... ונותרה בת ציון כסוכה בכרם".

5. פסוק מצמרר מופיע בהמשך: "לולי ה' צבקות הותיר לנו שריד כמעט כסדום היינו לעמורה דמינו" – אם לא היה ה' משאיר לנו ברחמיו, ולא בצדקותינו, שריד מועט (הכוונה ל-2 השבטים שנותרו, לאחר גלות 10 השבטים) – היינו כלים לחלוטין כסדום ועמורה.

6. עוד מתאר הקב"ה את חוסר רצונו בעולות ובבקר שמוקרבים לפניו, בגלל מעשיהם הרעים של ישראל. "גם כי תרבו תפילה איני שומע", הסתר פנים עצום בעת החורבן. ומדוע? "ידיכם דמים מלא" – לפי שידיכם מלאים דמים של רציחה.

7. לאחר מכן מופיעים 10 לשונות של תשובה, כנגד 10 ימי תשובה, ו-10 פסוקים של מלכויות, זכרונות ושופרות. "רחצו", "היזכו", "הסירו רוע מעלליכם", "חדלו הרע", "למדו היטב", "דרשו משפט", "אשרו חמוץ" (כלומר: החזיקו את הגוזל, הדריכוהו בנתיב אמת לזכות בשלו),"שפטו יתום" ו"ריבו אלמנה".

8. לאחר מכן מופיעים הפסוקים, בהם מבטיח ה' כל טוב במידה ועם ישראל ישמע בקולו: "אִם יִהְיוּ חֲטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִים - כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, אִם יַאְדִּימוּ כַתּוֹלָע - כַּצֶּמֶר יִהְיוּ. אִם תֹּאבוּ וּשְׁמַעְתֶּם - טוּב הָאָרֶץ תֹּאכֵלוּ. וְאִם תְּמָאֲנוּ וּמְרִיתֶם, חֶרֶב תְּאֻכְּלוּ, כִּי פִּי ה' דִּבֵּר". הקב"ה מבטיח למחוק את כל החטאים, אם ישראל ישמעו ולא ימרו את דבריו.

8. הנביא מקדיש מספר פסוקים לחטא הגזל. "כַּסְפֵּךְ הָיָה לְסִיגִים, סָבְאֵךְ מָהוּל בַּמָּיִם. שָׂרַיִךְ סוֹרְרִים וְחַבְרֵי גַּנָּבִים, כֻּלּוֹ אֹהֵב שֹׁחַד וְרֹדֵף שַׁלְמֹנִים, יָתוֹם לֹא יִשְׁפֹּטוּ וְרִיב אַלְמָנָה לֹא יָבוֹא אֲלֵיהֶם". – הפרשנים מסבירים כי ישראל היו עושים מטבעות מנחושת ומצפים בכסף כדי להונות בהם. גם את המשקים היו מוהלים במים. השרים סרו מדרך הישר והתחברו עם הגנבים. השופטים רודפים אחרי השוחד. האלמנה והיתום באים למשפט, אך בשל חולשתם ובדידותם השופטים לא מתייחסים אליהם כלל.

9. "הוֹי אֶנָּחֵם מִצָּרַי וְאִנָּקְמָה מֵאוֹיְבָי. וְאָשִׁיבָה יָדִי עָלַיִךְ וְאֶצְרֹף כַּבֹּר סִיגָיִךְ, וְאָסִירָה כָּל בְּדִילָיִךְ" – הקב"ה מבטיח להכות את ישראל מכה אחר מכה עד שיכלו כל הפושעים, כיוון שבעת הגלות תהיה תערובת הרשעים עם הכשרים.

10. למרות נבואת הפורענות, מסתיימת ההפטרה בנחמה גדולה: "וְאָשִׁיבָה שֹׁפְטַיִךְ כְּבָרִאשֹׁנָה וְיֹעֲצַיִךְ כְּבַתְּחִלָּה, אַחֲרֵי כֵן יִקָּרֵא לָךְ "עִיר הַצֶּדֶק", "קִרְיָה נֶאֱמָנָה". צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה, וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" – אעמיד לכם שופטים כשרים, וירושלים תשוב להיקרא עיר הצדק. מסיים הנביא ומסביר כיצד ייגאלו ישראל: "צִיּוֹן בְּמִשְׁפָּט תִּפָּדֶה" – על ידי שיהיו בציון עושי משפט – היא תיפדה מעוונותיה. "וְשָׁבֶיהָ בִּצְדָקָה" – עושי תשובה שבתוכה יהיו נפדין על ידי הצדקה. באיזה זכות הגלויות מתקבצות? בשביל שישובו להיות אנשי אמת וצדקה.

מהי מעלתה של שבת חזון, וכיצד יכול ביתנו להפוך בשבת לבית המקדש? צפו:

עובדות מפעימות על שבת חזון

פירושי ההפטרה הם על פי פירוש "בינת המקראות".