שבת חזון: 7 עובדות על השבת הקרובה

1. השבת שלפני תשעה באב מכונה 'שבת חזון' על שם ההפטרה הפותחת, ברוב עדות ישראל, במילים: "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". 

2. ההפטרה עוסקת במצבו הרוחני הקשה של עם ישראל בזמן בית המקדש הראשון: "ידע שור קונהו וחמור אבוס בעליו - ישראל לא ידע, עמי לא התבונן... שריך סוררים וחברי גנבים כולו אוהב שוחד ורודף שלמונים... יתום לא ישפוטו וריב אלמנה לא יבוא אליהם". מצב זה הוביל לגלות עשרת השבטים, ולאחר מכן לחורבן הבית. להרחבה אודות ההפטרה, לחצו כאן.

3. שבת חזון היא השבת האחרונה משבתות "תלתא דפורענותא". היא חלה באמצע תשעת הימים, ולאחריה מתחיל שבוע שחל בו תשעה באב, שנוהגים בו מנהגי אבלות מיוחדים. בשנה זו (תשע"ח) חלה שבת חזון בתאריך הכואב עצמו: ט' באב. עם זאת, בשבת עצמה אין לנהוג כל מנהגי אבלות. מותר ללבוש בגדי שבת, לאכול בשר ולשתות יין.

4. אף על פי שאין נוהגים אבלות בשבת, לפי מנהג אשכנז יש כמה מנהגים המזכירים את האבלות: בקריאת התורה קוראים את הפסוק "איכה אשא לבדי טורחכם ומשאכם וריבכם" המופיע בפרשת השבוע במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה, קוראים את ההפטרה במנגינת מגילת איכה, וכן שרים את הפיוט 'לכה דודי' בקבלת שבת, במנגינת הקינה הנאמרת בתשעה באב 'אלי ציון ועריה'.

5. תפילת ישראל בימי בין המצרים שמתפללים בלב נשבר מתקבלת לרצון יותר מבכל השנה. המהרש"ם מבערזן כותב כי שמע בשם רבי אורי מסטערליק שאמר שהתפילה שבשבת חזון - יש להיזהר בה בכוונה, כי היא מעלה כל התפילות של השנה, כיוון שהיא נחשבת 'תפילה לעני'. (מהרש"ם מבערזן בתכלת מרדכי תהילים קט"ז, א')

רבי לוי יצחק מברדיטשוב הסביר כי פירוש המילה 'חזון' טומן בחובו אף נחמה גדולה: 'חזון' מלשון ראיה, שהקב"ה מראה לנו את הטובה העתידה לבוא עלינו. בדרשה שנשא בשבת חזון, אמר רבי לוי יצחק כי "הקב"ה הכין לנו מקדשנו, אלא שעדיין לא נתנו לנו, ובכל שנה ב'שבת חזון' קורא לנו ומראה לנו: חזו וראו נא את הבית השלישי עומד מוכן לרדת ארצה באש מן השמים, אך בידכם הדבר. שובו אלי ואשובה אליכם, אם תפסיקו לטנף מעשיכם ותשמרו עצמכם כראוי, מיד אורידנו לכם מן השמים".

6. ה'אוהב ישראל' הסביר כי "שבת חזון הוא יותר גדול במעלה מכל שבתות השנה". הוא הסביר את דבריו באומרו שבזמן הפרידה, מתעוררת אהבת רעים במלוא תוקפה ועוזה. כך בשעת חורבן הבית עת צאת בני ישראל לגלות הקשה, כביכול נפרד הקב"ה מבניו, ולכן התעוררה אז אהבה עזה ועצומה ביניהם, ואהבה וחיבה זו מתעוררת בכל שנה ושנה. ובפרט כשחל יום ט' באב בשבת".

7. השבתות החלות בימי 'בין המצרים' – נחשבות לעת רצון גדולה מאוד. הטעם לכך הוא ששעת מנחה בימות החול היא עת התגברות הדינים, אך בשבת קודש היא עת רצון וזמן בו הדינים נמתקים מקדושת השבת, וכאשר דין נהפך לרחמים - הרי הוא שעת רחמים ועת רצון גדול מאוד. כך, בימי בין המצרים, נחשב כל היום כזמן דין ומכאוב, ממילא מש'באה שבת באה מנוחה', והקב"ה פורש על העולם סוכת רחמים, ונמתקים הדינים השורים באלו הימים, וכל השבת כולה היא המתקת דינים והתעוררות שערי רחמים וכולה עת רצון גדולה מאוד.(ה'שם משמואל' בשם 'היהודי הקדוש')

מהי מעלתה של שבת חזון, וכיצד יכול ביתנו להפוך בשבת לבית המקדש? צפו: