מהו הדבר החשוב ביותר לבקש מבורא עולם בתפילה?

שֶׁאִם דִּבְּרוּ, הָיָה קִדּוּשׁ ה', יִתְבָּרֵךְ, לְעֵינֵיהֶם; וְהָיוּ אוֹמְרִים: וּמָה הַסֶּלַע הַזֶּה, שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ צָרִיךְ לְפַרְנָסָה, מְקַיֵּם דִּבְרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא - אָנוּ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה (אוצר מדרשים, עמוד 375)

בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ  מְפֹרָט, מַדּוּעַ נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה בִּמְנִיעַת כְּנִיסָתוֹ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. הקב"ה צִוָּה אוֹתוֹ וְאַהֲרֹן עִמּוֹ לְהַקְהִיל אֶת הָעָם וּלְדַבֵּר אֶל הַסֶּלַע שֶׁיּוֹצִיא מֵימָיו. לְבַסּוֹף הִכָּה מֹשֶׁה אֶת הַסֶּלַע פַּעֲמַיִם וַיֵּצְאוּ מַיִם רַבִּים. "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן: יַעַן לֹא הֶאֱמַנְתֶּם בִּי לְהַקְדִּישֵׁנִי לְעֵינֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לָכֵן לֹא תָבִיאוּ אֶת הַקָּהָל הַזֶּה אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם". מִפְּנֵי שֶׁמִּעֲטוּ אֶת הַנֵּס  בְּהוֹצִיאָם מַיִם בְּהַכָּאָה וְלֹא בְדִבּוּר - נֶעֱנָשׁוּ.

אִלּוּ הָיוּ מְדַבְּרִים אֶל הַסֶּלַע, כְּפִי שֶׁצִּוָּם הקב"ה, וְהַסֶּלַע הָיָה מוֹצִיא אֶת מֵימָיו, הָיָה זֶה קִדּוּשׁ ה' לְעֵינֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיוּ אוֹמְרִים: אִם הַסֶּלַע הַזֶּה שֶׁאֵינוֹ מְדַבֵּר וְאֵינוֹ שׁוֹמֵעַ וְאֵינוֹ זָקוּק לְדָבָר כְּדֵי לְהִתְקַיֵּם, מְצַיֵּת לְהוֹרָאַת הקב"ה שֶׁאָמַר לוֹ לְהוֹצִיא מַיִם, אָנוּ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁעָלֵינוּ לְקַיֵּם אֶת צִווּיֵי ה'.

* * *

בִּגְלַל הַכָּאָה זוֹ לֹא נִכְנַס מֹשֶׁה רַבֵּנוּ ע"ה לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל! עֲבוּר מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֵין עֹנֶשׁ גָּדוֹל מִזֶּה. אֲפִלּוּ בְעֵינֵינוּ הַגַּשְׁמִיּוֹת, קָשֶׁה לְהָכִיל אֶת הָאַכְזָבָה הַמָּרָה שֶׁנָּחַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְאַחַר שֶׁהִנְהִיג אֶת הָעָם בְּמֶשֶׁךְ שָׁנִים רַבּוֹת כָּל כָּךְ, מֵעַם שֶׁל עֲבָדִים שְׁפָלִים לְעַם סְגֻלָּה, הִתְיַצֵּב מוּל פַּרְעֹה, עָמַד בְּראֹשָׁם בִּקְרִיעַת יַם סוּף, עָלָה לְהַר סִינַי וְהוֹרִיד לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה; וְכָעֵת, בְּהַגִּיעָם לְאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת, הוּא מֻדָּר עַל סִפָּהּ וְאֵינוֹ מֻרְשֶׁה לְהִכָּנֵס אֵלֶיהָ.

וְכָל כָּךְ, לָמָּה? מִפְּנֵי שֶׁמִּעֵט בְּקִדּוּשׁ ה'.

עָלֵינוּ לְהִתְבּוֹנֵן מָה הַחִסָּרוֹן שֶׁגָּרַם מֹשֶׁה רַבֵּנוּ.

הוּא הִשְׁפִּיל אֶת הַנֵּס לְדַרְגָּה פְחוּתָה, הַסֶּלַע הוֹצִיא מַיִם בְּהַכָּאָה וְלֹא בְדִבּוּר. הוֹאִיל וּמֵעוֹלָם לֹא נִרְאָה סֶלַע הַמּוֹצִיא מַיִם לְאַחַר שֶׁאִיְּמוּ עָלָיו בְּמַכּוֹת, וַאֲפִלּוּ לֹא לְאַחַר שֶׁהִכּוּהוּ, מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁגַּם הוֹצָאַת מַיִם לְאַחַר מַכָּה הִיא נֵס וָפֶלֶא. סֶלַע זֶה הִתְגַּלְגֵּל אִתָּם בְּכָל מַסְעוֹתֵיהֶם בַּמִּדְבָּר וְהִשְׁקָה מִילְיוֹנִים עַל טַפָּם וְעַל צֹאנָם. כָּל מִי שֶׁחָוָה אֶת הַמַּחֲזֶה הַזֶּה מֵבִין שֶׁיֵּשׁ מִי שֶׁמְּנַהֵל אֶת הָעוֹלָם, וְהַהִגָּיוֹן מוֹרֶה לְצַיֵּת לוֹ. וּמַה הַהֶבְדֵּל בֵּין דִּבּוּר לְבֵין הַכָּאָה?

זֹאת, וָעוֹד: הַאִם בְּלֹא הַקַּל-וָחֹמֶר שֶׁהָיָה יָכוֹל לְהִלָּמֵד מִן הַסֶּלַע הַמְצַיֵּת לַדִּבּוּר, אֵין אָדָם מְחֻיָּב לְקַיֵּם אֶת הַמִּצְווֹת? וְכִי לֹא הִכִּירוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בִּגְדֻלַּת הַבּוֹרֵא? הַאִם תְּלוּתָם הַמֻּחְלֶטֶת בַּמָּן שֶׁיָּרַד מִן הַשָּׁמַיִם וּבַמַּיִם שֶׁלִּוּוּ אוֹתָם, לֹא הִסְפִּיקָה? וְאִם הִיא לֹא הִסְפִּיקָה, הַאֻמְנָם הַסֶּלַע הַמְצַיֵּת לְדִבּוּרִים הוּא שֶׁיָּנִיעַ אֶת הַלֵּב מִשְּׁלִילָה לְחִיּוּב?

בְּרַם, מוּל כָּל הַטְּעָנוֹת הַלָּלוּ נִצֶּבֶת הַיְדִיעָה שֶׁבְּכָל זֹאת מַשֶּׁהוּ הָיָה זָע בַּלֵּב אִלּוּ הָיָה הַסֶּלַע מְצַיֵּת לַדִּבּוּר. יִתָּכֵן שֶׁלֹּא אֵצֶל כֻּלָּם, וְיִתָּכֵן שֶׁרַק מְעַט, אֲבָל הַשְּׁאִיפָה לְמֻשְׁלָמוּת הִיא עֵרֶךְ שֶׁאָסוּר לְוַתֵּר עָלָיו.

לְפִיכָךְ נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁלֹּא נִכְנַס לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. כְּמִיהָתוֹ לְהִכָּנֵס אֶל הָאָרֶץ נָבְעָה מִן הָאֶפְשָׁרוּת לְקַיֵּם בָּהּ אֶת הַמִּצְווֹת הַתְּלוּיוֹת בָּאָרֶץ. וְכִי לִפְנֵי כֵן לֹא קִיֵּם אֶת דִּבְרֵי ה'? אֶלָּא מַאי, רָצָה מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְקַיְּמָם בִּשְׁלֵמוּת – הוֹאִיל וְלֹא נִצֵּל הִזְדַּמְּנוּת לְהָבִיא אֶת הָעָם לִידֵי שְׁלֵמוּת, נִמְנְעָה אַף מִמֶּנּוּ שְׁלֵמוּת זוֹ .

מוּבָן מֵאֵלָיו שֶׁנִּתּוּחַ מַעֲשָׂיו שֶׁל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ הוּא לְפִי דַרְגוֹתָיו הַגְּבוֹהוֹת, הַנִּשְׂגָּבוֹת מֵאִתָּנוּ.

כַּאֲשֶׁר אָנוּ נִצָּבִים לִפְנֵי ה' בִּתְפִלָּה, פְּעָמִים רַבּוֹת אָנוּ מְבַקְשִׁים שֶׁיִּתֵּן לָנוּ אֶת הַמֻּשְׁלָם. פַּרְנָסָה – עַד הַסּוֹף. בְּרִיאוּת – בְּלִי חֲרִיקוֹת. נַחַת מֵהַיְלָדִים – בְּלִי שְׂרִיטוֹת. שָׁלוֹם וְאַחֲוָה – בְּאוֹטוֹפְּיָה מֻשְׁלֶמֶת. הַשְּׁאִיפָה לִשְׁלֵמוּת מֻטְבַּעַת, אֵפוֹא, בִּבְנֵי הָאָדָם, וְהַמַּשְׂכִּיל מְנַצְּלָהּ גַּם כְּדֵי לִשְׁאֹף לִשְׁלֵמוּת רוּחָנִית.