"כולם יראי שמיים, אך לא יודעים להתפלל": הרב עובדיה יוסף בסיפור מרגש

היה בית הכנסת אחד ב"נחלת אחים", השכונה שמר חמי עליו השלום היה גר בה. הלכנו להתפלל שם, והנה אני מתבונן בהם ורואה את כולם עומדים מסכנים בשעת העמידה שותקים, פתאום החזן צועק "מודים", וכולם עונים "מודים", כולם בבת אחת הגיעו למודים, איך כולם באותה מילה ביחד? אח"כ אומר "ברוך [מלעיל. מרן מדגים] אתה ה' הטוב שמך ולך נאה להודות", כולם עונים 'ברוך' [מלעיל]. אחר כך "עושה שלום במרומיו", וכולם עושים 'עושה שלום במרומיו'. אח"כ בחזרה כולם עונים ברוך הוא וברוך שמו. "שמע ישראל" יודעים פסוק ראשון בלבד, כולם אומרים 'שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד' [מרן מדגים במבטא הכורדי], ושותקים, לא יודעים יותר.

שאלתי מה זה? אמרו לי, מסכנים הם לא למדו ולא יודעים להתפלל, כולם מהעדה הכורדית, לכן נשארים כך. אבל כולם יראי שמים, באים כולם להתפלל כל יום שחרית מנחה ערבית, ויש להם מנין.

אמרתי לו למר חמי, לא מצוה שתרחם עליהם, אין עני אלא בדעת, אין לך עני יותר גדול מזה.

עשה בהתנדבות עליו השלום, היה הולך אומר להם אני עושה לשם שמים, מי שרוצה יבוא, היה לוקח אותם בטובות, שכלם היה כמו של תינוק, מה אפשר לעשות, אחרת הם היו נעלבים שהוא בא ומלמד אותם הכל מחדש להתפלל לקרוא, צריך ללמד אותם את האותיות איך קוראים מתוך הספר.

אחרי שנה חזרתי לשם, ראיתי יש לכל אחד סידור בידו ומתפלל כרגיל. עמדו בעמידה, כל אחד התפלל כמונו ב"ה. העביר מעליהם את העם-הארצות הזו, וזה זכות גדולה.

אדם יכול לעשות כך עם הוריו, עם קרוביו, זה לא מצוה להיטיב להם? סוף סוף זהו אביו, 'הלא הוא אביך קנך הוא עשך ויכוננך' , אבא של אביו לא לימדו, הוא צריך לחוס עליו ללמד אותו. ואם יכול לעשות את זה צריך לעשות, ואם יכול לקרב אותו יותר לתורה למצוות יעשה, כל מה שאפשר לעשות צריך לעשות.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן