התקף האסטמה הסתיים בתוך רגעים ספורים. לא תאמינו כיצד

המגיד הנודע הרב ראובן קרלנשטיין סיפר באחת מדרשותיו את הסיפור הנפלא הבא, אותו שמע מאחד התלמידים:

באחת הישיבות בארץ ישראל, סבל ראש הישיבה מאסטמה, כך שפעמים לא מועטות היה נתקף בקוצר נשימה בעיצומו של שיעור, ה' ישמור, דרכי הנשימה נסתמו. באותו רגע הוא היה מפסיק כמובן לדבר, יוצא למרפסת הפתוחה, ובאוויר הטוב של ירושלים היה תופס לעצמו נשימה במשך דקות ארוכות, לפעמים רבע שעה, עד שחזר לעצמו.

התלמידים ידעו שבדרך כלל עד כרבע שעה, או לפחות עשר דקות, הוא לא ישוב לאמירת השיעור. היו לומדים לעצמם עד שהרב ישוב, מקווים בסבלנות להתאוששותו ורפואתו.

ויהי היום, ובאמצע השיעור הוא לא יכול היה להמשיך, יצא אל המרפסת לחפש אויר. והנה, לא חלפו יותר משלושים שניות והוא שב לתלמודו. הם ממש לא הכירו כזה דבר, אך כמובן לא שאלו שאלות.

לאחר השיעור, תלמידים מקורבים העזו והתעניינו: "היום היה מעשה נסים, רגעים בודדים בלבד, וברוך השם הרב יכול להמשיך את השיעור"…

"אספר לכם מה התרחש באותם רגעים ספורים", אמר הרב. "יצאתי לשאוף אויר, היה לי קשה מאד – לא הצלחתי כמעט לנשום! אך כאשר עמדתי במרפסת ראיתי בבנין ממול, שאברך פלוני שאתם מכירים אותו, בעל משפחה ברוכת ילדים, והנה הוא בונה, יוצא החוצה – עם חדר וסוכה, חתיכה ראויה להתכבד. כל כך שמחתי בליבי: 'הוא בונה! הוא בונה, ברוך השם!' נכנס לי כל כך הרבה אויר, כזו שמחה, רחב לי. שאפתי אויר לריאותיי והכל עבר לי"… מעשה שהיה רבותי!", קורא המגיד בהתפעלות.

"ה' יעזור לעם ישראל", נאנח הרב קרלנשטיין. "כמה דיני תורה מגיעים לבית דין, הדיין שואל את התובע: "ר' איד, מה מפריע לך, הרי חמש עשרה מטרים מפרידים בין המרפסת שהוא בונה עד הבית שלך, היכן האויר שאתה צריך, וכי יש לך צורך בחמישים מטרים? מה חסר לך?!"…

"לא, לא! כבוד הרב, הבניה מפריעה לי את הנוף, ממש מפריע! לא יכול!", משיב השכן.

"לא אדבר, חלילה, כאן בתוך בית הכנסת, רע על יהודים, נדבר על גויים… נקווה שאצלנו לא קורה דיני תורה כאלו…", סיים המגיד הדגול את דבריו הנוקבים.