עשרה סופרים מובילים במגזר החרדי מציגים: הספר ששינה את חיי

מנוחה פוקס, סופרת ומנחת הורים, הוציאה קרוב ל-400 ספרים:

ספר ששינה את חיי: "כשהתחלתי לכתוב, לפני כ- 40 שנה, בהיותי נערה בת 15, לא היו כמעט ספרים 'משלנו'. בעיתונים שבהם הופיעו סיפוריי, ביקשו  העורכים מהכותבים להתמקד בטוב שבחיים ולא בשלילי. בזאת ביקשו להתבדל מהספרות האחרת, שהייתה קיימת באותם ימים.

"זו הייתה משימה לא פשוטה. עד אותו יום היינו רגילים לספרות אחרת, לספרות של עמי ותמי ושל כיפה אדומה. ספרות, שבה הורים אוכלים  ילדיהם וילדים מתנכלים לחבריהם. היה עלינו להמציא יש מאין.

איך עשינו זאת?

נשענו על קורטוב הטוב שהיה באותם ימים, והוספנו את היתר באמצעות דמיוננו ומחשבות ליבנו. הספר שעמד מול עיניי, עד כי ידעתי חלקים נרחבים ממנו בעל פה, היה ספרו של אדמונדו דה אמיצ'יס – 'הלב'. ספר זה, שהביא את סיפורו של ילד איטלקי אנריקו בוטיני היה מלא בחום, אהבה ומידות נאצלות. אהבתי את הספר הזה והוא היה ניצב תדיר על שולחני. קראתי בו שוב ושוב ולחו לא נס מקרבי.

היום יש כל כך הרבה ספרים משלנו שעושים את המלאכה, אבל ספר זה, דווקא בזמן שלא היו רבים כדוגמתו, נחקק במוחי, ואני מספרת תמיד שהוא זה שעמד לימיני בתחילת דרכי. מי יודע אם לא בזכותו, ממש כך, נעשיתי סופרת".

הספר שאני חולמת להוציא: "הספר שאני חולמת עליו וטרם יצא לאור, הוא אחד מיני רבים. האמת היא שכשאנשים רואים את ספריי על מדפי הספרים הם שואלים: 'איך את מספיקה לכתוב כל כך הרבה?' ואינם יודעים שבאמת אינני מספיקה כלל. ספרים רבים מספור, יותר מאלו שיצאו לאור, מוטמנים במחשבי, או שוכנים בדפים במגירותיי. כמה הייתי רוצה להשלים את הספר 'איש הברזל' המיועד לבני נוער ומביא לפניהם את הסכנות הטמונות במחשב ובמוצרים הטכנולוגיים הקיימים. כמה הייתי רוצה לסיים ולהוציא את סדרת הספרים המחנכת ילדים בכיתות הנמוכות של בית הספר היסודי 'הדוור יפת' – סדרה המקנה מידות וערכים דרך אוטו דואר, הדוור יפת ובולי ומעטפת (הבול והמעטפה).

ויותר מכל, כמה הייתי כמהה להוציא לאור ספר, הדומה מאוד לספר רב המכר שלי 'הזיכרון האחרון' (ספר שהוליד בעקבותיו גם סרט שקוראי הידברות וגם עשרות אלפי בנות ונשים נוספות אוהבות).  שמו 'עלה ירוק'. הסרט 'עלה ירוק' כבר יצא מזמן, אך לעומתו, הספר, זז בצעדים איטיים. מחוסר זמן, הספר 'עלה ירוק' עדיין לא הגיע לשלב הגמר, ונשאר בינתיים רק בחלומות. עם הרבה תפילותחלומות מתגשמים, מקווה שזה מה שיקרה גם הפעם".

שמואל ארגמן עם הספרים

הסופר שמואל ארגמן (רוט), מוותיקי הסופרים, הוציא עשרות ספרי עלילה:

הספר ששינה את חיי: "לא ספר אחד שינה את חיי אלא כמה וכמה ספרים של סופר אחד – ספרי העלילה של הסופר מאיר ליהמן זכרונו לברכה שאותם קראתי בילדותי. קריאתם, כנראה, משכה אותי לכתוב ספרי עלילה. ספר נוסף שמשך, ושכנראה השפיע עלי לכיוון של כתיבה הוא הספר 'שימקה' של הסופר הרב דוד זריצקי זכרונו לברכה.

"אגב, קראתי הרבה מאוד בילדותי. זוכר אני את עצמי כי כאשר הגיע ספר לידי הייתי קורא על המדרגות עוד בטרם פתחתי את דלת הבית".

הספר שאני חולם להוציא: "ספר שאני חולם עליו ועוד לא הספקתי להוציא – זהו ספר שאני כותבו עתה ויעזור ה' שהוציאו לאור. זה יהיה אחד מהספרים הטובים ביותר שלי - סיפור עלילה מורכב הנמשך כשמונים שנה ומסתיים בימינו. סיפור ברמה המביא עלילה מדהימה".

מלי אברהם, סופרת, עיתונאית ועורכת מגזיני תרי"ג:

הספר ששינה את חיי: "יצא לי לקרוא בשבת האחרונה ספר של חיים ולדר – 'אנשים ללא מסיכות'. יש בו משהו שמשנה תפיסה לחיים. בכלל, הספרים שלו נותנים מבט אחר למדיי על הקיבעון שלנו, ועל איך שהכל מתגלגל להפליא מהשמיים".

ספר שאני חולמת לכתוב: "ספר שייקרא 'וזאת האמת' ויסיר לוט מעל כל מיני עניינים לא פתורים בפן המשפחתי והאישי, ובייחוד פסיכולוגי נשי. זה נשמע מסובך? נכון, אבל אני יודעת למה אני מתכוונת וזה מה שחשוב..."

שרה פכטר, סופרת ועיתונאית, הוציאה 17 ספרים, ביניהם 'אמא זה לא משחק ילדים', 'עוד תגיע רחוק', 'מה יגידו השכנים', ועוד.

הספר ששינה את חיי: "'יומנה של אנה פרנק'. קראתי אותו כנערה, בערך בת גילה של אנה. הרגשתי שהספר שובר לי את הלב, אך מאידך – משפיע עליי כל כך. הוא גרם לי להעריך את החיים, להבין אותם יותר, להגביר את העשייה. אגב, אחרי נישואיי ביקשתי מבעלי לטוס לחו"ל. אני באופן כללי לגמרי נגד יציאה מן הארץ (למרות שאני עצמי ילידת חו"ל), אבל הפעם זה היה חשוב לי, כי רציתי לבקר בביתה של אנה פרנק. זו הייתה מעין סגירת מעגל".

ספר שאני חולמת להוציא: "יש לי המון חלומות. בראש ובראשונה, כמו כל סופר, גם אני חולמת להוציא את רב המכר הבא. לא בשביל הרווח הכספי, כמו בשביל הסיפוק העצום והתחושה שהצלחת לגעת לכל כך הרבה אנשים בלב. עד שזה יקרה, אני חולמת להוציא ספר בשם 'אמא בשידוכים', בו אשזור את החוויות שאני חווה בתקופה זו של החיים כשיש לי שלושה ילדים בשידוכים. רק אחתן אותם בעזרת ה' ואתפנה למשימה החשובה הזו, יש לי כל כך הרבה מה לכתוב על הנושא".

הסופר מרדכי חלמיש

הסופר הרב מרדכי חלמיש, התפרסם בזכות 'סידרת הקומיקס התורני' של יפה נוף, אותה כתב עם איוריו של הצייר הרב דוד ביכמן. הוא פרץ לתודעה הציבורית עם הגדת 'אלישמע ואפרים יוצאים ממצרים', שהפכה לאחד מרבי המכר הגדולים במגזר החרדי, ושני ספרי ההמשך 'אלישמע ואפרים במדבר סיני', ו'אלישמע ואפרים במעמד הר סיני', ועוד.

הספר ששינה את חיי: "הרבה ספרים שינו את חיי, כמובן בעיקר ספרים תורניים שונים, אבל כאן אנו מדברים על ספרים ספרותיים, אז אני אבחר ב'גשר צר' של הרב דוד זריצקי ז"ל שאליו נחשפתי עוד בהיותי ילד. הספר הזה שינה את חיי במובן אחד לפחות: כשקראתי אותו הבנתי שגם אני רוצה להיות סופר ולכתוב סיפורים.

"מהספר הזה ומספריו הנוספים של הרב זריצקי, למדתי רבות. בעיקר הושפעתי מהסגנון הרגשי שלו. כשאתה קורא את הסיפורים שלו אתה מרגיש שהם לא באים ממקום של תכנון טכני קר, אלא רגשות שמבשילים בפנים, ואז פורצים החוצה והופכים לסיפור. כמובן שיש לו עוד המון מעלות: הוא לא רק סופר אלא פדגוג, הוא אדם אציל שאופיו משתקף בסיפוריו, והוא יודע להכניס אותך עמוק-עמוק לעולמם הפנימי של הגיבורים. זכיתי להעלות על הכתב כמה וכמה סיפורים שבהם השתדלתי לכתוב בסגנון היפה הזה. כך למשל מי שקרא את היצירה שלי 'מעט מן האור' יוכל להבחין ב'התכתבות' רחבה שעשיתי עם הסופר הרב זריצקי ז"ל".

ספר שאני חולם להוציא: "כבר שנים רבות אני חולם להוציא ספר תנ"ך עם ציורים איכותיים ומדויקים. בעולם נפוצים ספרי תנ"ך עם ציורים של יוצרים גויים, שלמרבה הצער מלאים בשגיאות חמורות. בכלל, רוח הציורים מבטאת אווירה חומרנית וגסה ושונה לחלוטין מרוח התנ"ך והיהדות. הזלזול של היוצרים הגויים בתנ"ך שאותו ציירו, הוא ממש עצוב. הם אפילו לא טרחו לבדוק מה כתוב בתנ"ך אלא קלטו איזה רעיון וציירו את מה שהם דמיינו. (אגב, זה לאו דווקא בציורים: כל היצירות האומנותיות הקשורות לתנ"ך, נעשו על ידי הגויים מתוך התעלמות מוחלטת אפילו מהפסוקים עצמם).

"החלום שלי הוא להוציא לאור ספר תנ"ך שילווה בציורים ברמה הכי גבוהה, ושיהיו נאמנים בצורה מוחלטת ומדויקת ליהדות. זה פרויקט גדול, ואולי יום אחד הוא יתממש, בעזרת השם יתברך".

מירי סגל, סופרת. הוציאה לאור את הספרים 'פירורים', 'בפרק הבא' ו'תרדי מהבמה'.

הספר ששינה את חיי: "אחד הספרים שהשפיע עלי ביותר היה 'סיפור משפחתי' של הסופרת לאה פריד. הרגישות האנושית, הניואנסים הדקיקים ועומק הרגשות בכל דמות שולית בספר, לימדו אותי המון על דמויות ועל הדרך הנכונה לצייר אותן".

הספר שאני חולמת להוציא: "אני באמצע להגשים את החלום שלי... בחודשים האחרונים אני לקראת סיום של ספר למבוגרים, מז'אנר הפנטזיה. ספר שחלמתי שנים לכתוב, ואני אוהבת אותו כל כך, עד שקשה לי להיפרד ממנו ולסיים אותו לגמרי".

דבורי רנד, סופרת ועיתונאית. הוציאה לאור את הספרים 'תחנות', 'המשך יבוא', 'מותק של ילדה', ועוד.

הספר ששינה את חיי: "אין ספר ששינה את חיי. ספרים לא משנים אותנו. אנחנו משנים אותנו. בעבודה איטית ועיקשת. אני כן זוכרת איך הרגשתי כשקראתי לראשונה את 'שימקה', של דוד זריצקי ז"ל. (מאז הספקתי לקרוא אותו עוד עשרות פעמים...) הרגשתי חיה.

הייתי כבת חמש עשרה. ולראשונה נחשפתי לעולם שבו הפרחים בוכים, העצים אוהבים, הרוח מרגישה... דוד זריצקי ז"ל היה קוסם אמתי. הוא צייר במילים שלו עולם שלם. הוא העניק חיים לכל עלה, ובזכותו למדתי שהלב פועם כל הזמן, לא רק בגוף אנושי, כי אם בכל היקום. 'שימקה' השפיע עמוקות על אופן ההתבוננות שלי על העולם, וכנראה השפיע גם על סגנון הכתיבה שלי".

הספר שאני חולמת להוציא לאור: "פעם חלמתי להוציא לאור ספר לבנות הגיל הרך. קראתי לספר  'נסיכה סודית ושמה יהודית'. ועבדתי עליו במשך שנה שלמה. לא הטקסט העביד אותי קשה. אלה היו האיורים. איירתי אותם בעצמי, עפרונות על גבי קנבס. הבנות שלי דגמנו תנועות, הפיקו את התפאורה, ואני ציירתי... חלמתי על ספר בקונספט המקובל בעולם הכללי - ספר וורוד, מלא נצנצים וקסם וארמונות ויהלומים, אבל כשסיימתי את העבודה ופניתי לשתי הוצאות לאור גדולות, הן דחו אותי בהסבר שספר כזה דורש המון השקעה כלכלית, ואין לו כמעט שוק אצלנו, בעידן הספרונים בעשר שקל. עד היום האיורים מחכים בארון, לעידן אחר.

"לשמחתי, העבודה שלי היא מהזן שמייצר כל הזמן חלומות חדשים. כרגע חולמת מאוד להוציא לאור את 'אדום לבן', ספר עלילתי על שלוש אסירות חרדיות. אנחנו בתהליכי הפקה מתקדמים, ואני מתפללת שהם יסתיימו מהר".

דבורה נויגרשל, סופרת. הוציאה לאור את הספרים 'הדבש והעוקץ' ו'זכות השתיקה'.

הספר ששינה את חיי: "זו שאלה קשה, כי קראתי כל כך הרבה ספרים ולא מעט מהם השאירו בי חותם. מעניין שתמיד קופץ לי הראשון הספר 'הכל לאדון הכל'. קראתי אותו בנעוריי כל כך הרבה, שאוכל לצטט ממנו קטעים שלמים על פרטי פרטיהם.

זהו ספר על רוחמה הקטנה והעליזה שהייתה הילדה של אבא כל כך אחר מהסביבה האמריקאית דאז. איזו גאווה וביטחון היה לה מהאבא ה'אחר' שאולי ילד אחר היה מרגיש מובך ממנו, ואפילו מתבייש- אבל לא רוחמה! אבא שהיו לו עקרונות יהודיים ללא פשרות במצב בו בקושי היה אפשר למצוא יהודי חרדי אחד באמריקה. ילדה שלמדה בבית ספר כללי, שאהבה לקרא כל דבר ואבא קנה לה אנציקלופדיה יקרה ומרתקת 'במקום כל ההבלים שיש בספריה', שרצתה ללכת לחוף הים כמו החברות הטובות אבל הוא היה מעורב, אז אבא רץ לראש העיר ניו יורק לדרוש רצועת חוף נפרדת, שעמדה ושטפה הררי כלים לכבוד האורחים הרבים שמילאו כל פינה בבית. ילדה שקיבלה חוט שדרה חזק שלא מתנדנד ונשבר מכל רוח קלה בחוץ. והרבה אמונה בצדקת הדרך, גם כשהיא נעימה ועוד יותר כשהיא ממש לא מקובלת בחברה מסביב ומרימה גבות אצל כולם. כי הכי חשוב לעשות מה שנכון וישר בעיני בורא עולם.

הספר הזה הכניס בי כוח ולהט, כבר כילדה. הרי בכל בית יש עקרונות שלא תמיד מסתדרים עם 'כולם', והם חשובים ונכונים. הכוח הזה ממשיך אתי ונותן לי את הכלים הלאה לחינוך ילדי לחוט שדרה חזק, ביטחון ואמונה.

"יש עוד ספר שאני חייבת להזכיר, הוא הגיע לידי ממש לאחרונה: 'המשפחה מן ההרים' שמו, מתאר דרך חתחתים יוצאת דופן של גיורת מארצות הברית. אחרי שליוויתי את התהליך שלה קמתי מהספר בדמעות. תמיד שמחתי שאני יהודייה, אחרי הספר קלטתי איזו מתנה נדירה זו - להיוולד יהודי. ככה בחינם! בלי לשלם כל כך הרבה (לא כסף... ניסיונות מורכבים) בשביל הזכות הזו".

הספר שאני חולמת להוציא: "ספר לנוער בוגר, עם הרבה אקשן ומתח, מפרה את הדמיון, אבל עם עומק רגשי וערך מוסף ערכי מעבר לבלגן. ספר כזה שהבנים שלי וחבריהם ימצאו בו עניין. ספר כזה בשביל רגע של פנאי ושחרור שעל הדרך יוסיף להם עוד כמה מתנות חשובות לחיים. אני עובדת עליו עכשיו במלוא הקיטור, ומקווה להוציא בעז"ה משהו טוב למען ילדינו".

רותי קפלר, סופרת ועיתונאית. הוציאה לאור את הספרים 'אסתריקה', 'אנוכי מבקש' ו'הנורמלי האחרון'.

הספר ששינה את חיי: "יש ספרים כלליים שקראתי בגיל מבוגר יחסית. מעדיפה לא לנקוב בשמם מעל במה ציבורית. קלאסיקות ששינו את תפיסות עולמי מבחינה חברתית ופוליטית, וספרים של אמני-מילים שהציתו בי את קסם המילים.

"אבל להבדיל ובנפרד, אם מדובר על שינוי של ממש, יש ספר אחד שקראתי כנערה עשרות פעמים, יחד עם חברה טובה מהסמינר. בעיניי הוא ספר מסעיר, משנה תודעה, מעצב דרך חיים. בין דפיו קמו לתחיה אלכימאים בני ימי הביניים, כאלו שמנסים בעיניים עששות מול עשן סמיך להפוך מתכות לזהב, עובדי אלילים אמגושים מארצות רחוקות, מלכים רמים ואנשים פשוטים מחפשי טרף.

'שער הביטחון בחובות הלבבות, לרבנו בחיי'. הספר שמכניס את קוראיו-לומדיו לתוך תודעת שפע מופלאה. תשע מאות ושלושים שנה אחרי שנכתב, הוא רלוונטי בשבילי כאילו הודפס היום". 

הספר שאני חולמת להוציא: "אפשר גם ספר שכן הספקתי להוציא? חלמתי להוציא לאור ספר על אחרים. אנשים אחרים. כאלו שהם לא אנחנו. נניח, אשת שאלים שיהיו לה ילדים והיא תלך למכולת ולעבודה ותחשוב על דברים ותרגיש ותצחק ותחיה. ורווק שמן ומיזנתרופ, שהקוראים יאהבו אותו אפילו שהוא שונא-אדם. שיאהבו אותו בגלל זה. הרי אין מי שזקוק לאהבה, כמו מי שלא יודע לתת אותה לאחרים. וירושלים, כי בין יתר מעלותיה של בירת הנצח – היא תפאורה מצוינת לספרים. וקצת שגעון וקצת שפיות ואפס שיפוטיות בכלל. ואחרי שכתבתי את כל אלו לתקציר אחד, נולד 'הנורמלי האחרון'".

ליבי קליין, סופרת. הוציאה לאור את הטרילוגיה 'גם כי אלך' ואת צמד הספרים 'אל תסתר' ו'לולא האמנתי'.

הספר ששינה את חיי: "ספר התניא, שפשוט המחיש לי את מהותה ומשמעותה של הנשמה, את תכלית הירידה שלה לעולם הזה, את תפקידו של היהודי בעולם. הספר הזה שינה לי את כל מה שחשבתי וידעתי עד אז על טוב ורע, שכר ועונש, אמונה ובטחון, רוחניות וגשמיות. זהו בפירוש הספר ששינה את חיי והתווה לי דרך בהירה ומסודרת בעבודת השם".

הספר שאני חולמת להוציא: "לשאלה הזאת אין לי באמת תשובה, כי תמיד חלמתי להוציא ספר, והוצאתי ברוך ה', אז אין לי איזה חלום נגוז שלא הגשמתי. הוצאתי חמישה ספרים כבר, אפשר לומר שדי הגשמתי את החלום שלי".