איך נראה עולמו של אוטיסט?

הוא ישב שם בצד, ושתק.

ורק הסתכל על כולם.

הוא רצה לפטפט, ולצחוק,

ורק בחן את העולם.

הוא רצה להגיד שכואב לו

שהוא מרגיש ויודע, חושב ומבין.

אבל המילים כמו כלואות בלבו,

והוא הסוהר של עצמו.

מציץ מבין החרכים

אסור בגדרות נפשו.

כמה ליחס ואהבה,

לחום והקשבה.

ומתפלל מדי יום

שיבוא גם יומו,

ויימצא השומר שמחזיק במפתח

שיפתח את תאי לבו.

או אז יידע העולם,

ששווה הוא בין כולם.

למשלוח שירים למדור השירה שלנו כתבו shira@htv.co.il