"היהדות שמרה על האתיופים בגלות"

נולדתי לפני 24 שנים באתיופיה ולאחר מכן עלינו לארץ. הבית שלנו היה דתי-מסורתי. בבית אמרו לנו שצריך לשמור תורה ומצוות, אבל לא היה לכך הסבר וטעם. שמרו שבת אבל לא אמרו למה. לא אמרו, למשל, שאם תשמור שבת - היא תשמור עליך. לא נתנו לי את ההיגיון שביקשתי. לדעתי, זה קורה בכל בית דתי שבו מחנכים ילדים בלי להסביר להם את טעם המצוות, ולכן הם בורחים בגיל הנעורים. וכך גם אני מרדתי בגיל הנעורים.

כאשר הייתי בצבא, היו לי חברות דתיות שהתנהגו באופן של נתינה ואהבה שמצא חן בעיניי. הגעתי למסקנה שזה נובע משמירת התורה והמצוות שלהן, ובעיקר ממצוות "ואהבת לרעך כמוך". אהבתי את זה ונמשכתי לזה. רציתי לשמוע סיפורי תורה, רציתי לדעת מהן ההלכות.

פעם הייתי בבסיס ומישהו צפה בערוץ הידברות, שיעור על אמונה מפי הרב זמיר כהן. ישבתי וממש התחברתי לדבריו. מאז חיפשתי את הערוץ הזה כל הזמן. שמעתי מדי פעם הרצאות וכך התחלתי להתקרב לקדוש ברוך הוא. את ההיגיון שחיפשתי מצאתי תמיד בהרצאותיו.

אילוסטרציה (צילום: ארז בן סימון)

לא רצתי ולקחתי על עצמי דברים מיד. גם את השבת שמרתי לאט לאט. קודם כל הפסקתי לדבר בטלפון, בשבת שלאחר מכן שמרתי כבר יותר. אני דואגת לברר באופן פנימי כל מה שאני מקיימת, כי כך זה מחזיק מעמד לאורך ימים.

בניגוד לסיפורים אחרים, לא עברתי שום משבר שבגללו חזרתי בתשובה. זה לא היה מתוך פחד, אלא מתוך אהבה. לפני שנה התחתנתי. בעלי מוכן להתקרב. הוא מקדש, שומר שבת ומניח תפילין, אבל הוא לא חובש כיפה ואינו מעוניין בסימנים חיצוניים נוספים. אני לא כופה עליו דבר.

אני חשה שיש היום הרבה התקרבות בעם ישראל והרבה התעוררות, במיוחד אצל צעירים בני גילי שמחפשים תשובה להרבה שאלות.

אני צופה בערוץ הידברות בקביעות. יש לי חברותא, בחורה צעירה בפרויקט 'איילת השחר', ואנחנו לומדות ביחד הלכות ודברי התחזקות.

עם ההורים זה לא פשוט. תמיד אמי רצתה שאשמור שבת והתפללה על כך. כאשר התחלתי לשמור שוב שבת היא שמחה מאוד. כאשר התחזקתי עוד יותר, שמחה מאוד, אבל כאשר לא אכלתי מהמאכלים בבית מטעמי כשרות - היא לא אהבה את זה. קשה לה לקבל שאני לא אוכלת את כל מה שהיא מכינה. היא רואה בכך התרחקות מהעדה. למשל, יש מנהג אתיופי שאם אני רואה איש מבוגר מוכר - עלי ללחוץ את ידו, ואם לא זו פגיעה בכבודו, אבל זה מנוגד כמובן להלכה שלמדתי כאן.

היהדות שמרה על האתיופים במשך שנים רבות בגלות. הם באו לארץ מתוך זיקה והערצה לארץ הקודש, לירושלים, אבל החלום שלהם התנפץ פה. ואם לא די בכך, יש כאלה שאומרים כי עליהם להתגייר ולשנות את מנהגיהם, את השחיטה שלהם וכו'. זה מאוד קשה להם ולכן הם נוטים להסתגר. הם חשים: זה שמר עלינו כל כך הרבה שנים. מה פתאום לשנות?!

כל הזמן אני מקבלת רמזי השגחה פרטית מחזקים. אני חשה ששומרים עלי משמים שלא אפול. אני שומעת בשיעורים מה שאני צריכה לשמוע ותמיד מגיע בדיוק בזמן מישהו שאומר לי: "אל תדאגי, תאמיני בקדוש ברוך הוא!".

מעוניינים לספר את סיפור התשובה שלכם? צרו קשר בדוא"ל odedm@neto.net.il