הניצול מאסון השיטפון מדבר: "חשבתי על הרגע שכבר לא אהיה"

"שמנו תיקים על הגב והתחלנו את המסלול, הלכנו מחניון הלילה לנחל תמר עד שפתאום החל טפטוף קל, אך לא הופתענו, היינו מודעים לתחזיות. איך שהגשם התחיל הבנו שהנה כל מה שחיכינו לו הגיע ועכשיו יהיה מעניין, הוצאנו כיסויי גשם לתיקים והמשכנו לטייל בהנאה". כך משחזר לראשונה נועם קלם, חניך במכינת בני ציון שניצל בנס מהאסון בנחל צפית, שגבה את חייהם של עשרה תלמידים מהמכינה בה למד.

בראיון לחברת החדשות, מספר קלם כי לתלמידים נמסר שהשיטפון אמור להגיע לאזור בשעה שלוש ולכן המסלול יסתיים. "פתאום מישהו צעק 'שיטפון' ו-'סכנה' והתחלנו לעלות גבוה אבל לא היה אפשר לפספס את הבום המשוגע", תיאר. "לפתע זרם מטורף, טיפסנו מהר למקום גבוה וחיבקנו כולם את ההר, לא הייתה ברירה". עוד הוא הוסיף כי בשלב הבא מי שניצל נאלץ להיאחז בכל כוחו בכל דבר שיכל על מנת לא להישטף יחד עם הזרם העוצמתי. "באופן אישי המים הגיעו לי עד החזה - קפאתי במקום ובכל הזמן הזה צריך לזכור שהידיים והרגליים חייבות להישאר נעוצות כמו יתדות באדמה כדי לא להיסחף עם הזרם", אמר. מאוחר יותר סיפר כי ראה את גופות חבריו נסחפות ונעצרות על דפנות הנחל.

"היינו במצב הזה בערך שעה וחצי, זה היה כבר במצב שאני חשבתי על אחרי שאני כבר לא אהיה, זה היה נוראי", הוסיף קלם. "כעס זה הדבר האחרון שאני חושב עליו, איבדנו חבר'ה טובים והכעס והעצב הוא שלא הספקתי להכיר את האנשים האלה יותר טוב".

הניצול נועם קלם משחזר, (צילום: חדשות 2)