חתן שלי, האם אזכה ולרווקות הזאת יהיה סוף?

הבטתי לשמים

למצוא את המקום שלי בעולם – אדע?

להביט בחצי השני שלי ולהרגיש אהובה?

לבדידות הזאת יש סוף?

או שאולי זו התחלה של לב כאוב.

האם אוכל לזכות

בלב עשוי יהלום ובטבעת שלא תחנוק,

האם הדרך תפסיק להיות תלולה?

האם תפסק הסערה?

האם הלב ילמד מכאב, מטעויות

אבל לייאוש לא ייתן מקום

האם הכאב יפסיק לחתוך

האם אזכה ולרווקות הזאת יהיה סוף?

חתן שלי, חלום שלי,

אני כותבת לך, הלב שבור

העיניים שורפות ודומעות.

האזכה לאהוב אותך במאה אחוז?

האוכל לתת לך את כולי?

תצליח לגרום לי להרגיש?

האם אהיה מרוצה?

האם תאהב רק אותי ולא תראה אחרת?

הלב,

זה שחיכה לך,

תמיד חיכה

כל יום, כל היום

גם בטעויות חיכה

עם כל בחור קיווה

בשבילך, ניסיתי אותם

ובשביל להכיר אותך, נפגשתי איתם

כן, בשביל להיפגש איתך מרחתי חיוך, פתחתי את הלב

לבשתי שמלה וגם עקב.

ואתה,

כל שליבי מבקש – שתבוא, שתראה לי שאתה כבר פה,

שהלב שלי ירגיש, ואיתך, זה לא יגמר, לנצח.

כי בחור כמוך לא מוותר,

בגלל זה בחרתי בך.

הלב שלי, שלך.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.