"אוי ואבוי לך איזה עונש אני אתן לך"... הכל על איומים

"אבא יגיע בערב, ואספר לו כל מה שעשית!".

"אם לא תכנסי למקלחת עכשיו – אני לא קונה לך את המדבקות".

"אוי ואבוי לך איזה עונש אני אתן לך"...

איומים!

מכירות את זה? האם אנחנו מקיימות את ה"הבטחות" הללו? האם זה מועיל לנו במשהו? מה גורם לנו לאיים?

"אם אני מפחידה אותו אז הוא מקשיב לי", אמרה לי אחת האימהות.

"אני מאיימת כשזה כבר מגיע לי עד ל'פה' ואני עצבנית"...

"מאבא שלו הוא מפחד! ממני לא!".

"רק ככה היא מקשיבה לי", אומרת אמא אחרת.

לכמה זמן זה מחזיק? האם זו שיטה טובה ליצור משמעת בבית? ומה עם "איומים" חיוביים, מכירות את זה?

"בואי תכנסי למקלחת, ואני אתן לך לעשות בריכה במים".

"תנעלי נעליים ואני אתן לך עוגייה".

"רוצה סוכריה? אז תתלבשי קודם".

כשאני ממהרת לעבודה והבוקר לחוץ – מה לעשות, אני חייבת להבטיח לה משהו כדי שהיא תזדרז.

אבל באמת, כמה כל האיומים האלה עוזרים לנו? עד כמה הם גורמים לילדים שלנו להקשיב לנו ולהיות ממושמעים ומשתפי פעולה?

האיומים לא באמת עוזרים. איום משדר חולשה, את מאיימת כשאת מרגישה שלא הקשיבו לך. את מרגישה חוסר אונים, תסכול וכעס גדול – אז את נאלצת לאיים שאם לא... אז....

במקום לאיים, תענישי מיד! עונש יכול להיות כל דבר שגורם לילד לאי נעימות. גערה או מבט מאוכזב. אם הענשת כשצריך, ולא איימת ולא כעסת – גרמת לילד להרגיש ולהבין שאמא רצינית. עם אמא לא משחקים משחקים. אז הילד מתנהג בהתאם – הוא מקשיב ומשתף פעולה. הילד מרגיש את הביטחון והיציבות שבדברייך, וזה מה שגם ימנע ממנו בפעם הבאה לא להתנהג כראוי. אך אם איימת ולא קיימתף או שהעברת את תפקיד ה"רע" לאבא, לא הרווחת בכך שום דבר. הילד ישכח עד שאבא יגיע בערב, וקרוב לוודאי שגם את.

יש הודעה שהיא ברירה טבעית, לדוגמא: "ילדים, נוכל לצאת לגינה רק אחרי שהחדר יהיה מסודר".

זו ברירה טבעית, כי אם החדר לא יהיה מסודר לא תלכו לגינה.

כשאת בטוחה בעצמך ואת מודיעה את מה שאת רוצה וזהו – הילדים מקשיבים ומשתפים פעולה, וממילא את לא צריכה לכעוס ולהעניש.

ילדים מרגישים את חוסר האונים שלנו. הם מרגישים את החולשות, וממילא קשה להם לשתף פעולה ולמלא הוראות.

ומה רע באיומים "חיוביים"?

גם הם משדרים חולשה, כי אם אמא בטוחה שהילדה שלה תקשיב לה כשהיא מבקשת ממנה משהו, מדוע היא צריכה להבטיח הבטחות?

את כל כך רוצה לתת לילדה שלך הפתעה או ממתק? תתני לה בהזדמנות אחרת, בלי תנאי, סתם כי מתחשק לך לשמח אותה או כי את אוהבת אותה.

אם נשדר נכון ונהיה בטוחות בעצמנו, הילדים ירגישו, ישתפו פעולה ולא נצטרך להגיע לידי כעס.

                בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il