חברה שלי, תושיטי לי את היד שלך

אני רוצה לשלוח לך את המכתב הזה,

אבל אני מתביישת.

אמרתי לך כ"כ הרבה דברים על הנושא.

את קוראת לי "מייצרת בעיות"

ומתעלמת ממה שאני אומרת.

זה קשה לי.

את שוברת לי את הלב,

ואני עדיין אוהבת אותך.

את יודעת, אני מרגישה שהלב שלי אצלך,

ואת פשוט משחקת בו.

את מקמטת אותו ואז פותחת אותו,

מעיפה, ואז מחזירה.

ואני לא יודעת למה אבל אני עדיין ממשיכה לרדוף אחרייך,

פשוט לא מסוגלת להיפרד. (ניסיתי לעשות את זה)

החיוך שלך,

ההתנהגויות שלך

גורמות לי תמיד לחזור.

אבל את,

מה את בכלל?

מה את רוצה?

מה את חושבת?

לאיפה את רוצה שנגיע?

את מחליטה לדפוק עלי פוזות,

ויום אחרי זה מגיעה לדבר איתי בטבעיות.

זה לא הלילה הראשון שאת גורמת לי לבכות, "חברה".

לכולם כבר נמאס לשמוע על הסיפור הזה.

אין לי את מי לשתף.

בואי נגמור עם זה!

תעזרי לי.

תראי לי שזה חשוב לך.

שאני חשובה לך.

בואי ננסה לבנות את זה מחדש.

אני מושיטה לך יד.

את מושיטה לי את שלך?