תקציר תניא, פרק ה’ – סוד התורה

אחת מכלל תרי"ג המצוות היא מצוות תלמוד תורה, אך במצווה הזו אנו עוסקים אולי יותר מאשר בכל מצווה אחרת. גם חכמים הפליגו בשבחה, ואמרו עליה שהיא שקולה כנגד כל המצוות כולן. לכאורה, הדבר אינו מובן. בניגוד למצוות מעשיות, שאנו מחויבים בהן בכל עת, התורה כוללת סוגיות רבות שהן תיאורטיות בלבד. אם כן, מדוע מעלתה עליונה כל־כך?

אדמו"ר הזקן מסביר: מעלת התורה אינה נובעת דווקא מן "השורה התחתונה", פסק ההלכה המכוון את המציאות החיצונית, אלא מן המהות העליונה המגולמת בתוכה. סוגיות התלמוד יורדות לפרטי פרטים של דין ודברים בין אדם לחברו, מציאות שייתכן ותהיה וייתכן ולא תהיה, וכל זאת למה? כדי להניח לפנינו את רצון ה', גילוי א־לוהות, כפי שהוא משתקף בעוד זווית, בעוד פרט קטן, ולאפשר לנו ללמוד אותו, להבין אותו, לדעת אותו.

מה קורה כאשר אנו לומדים תורה? דבר שלא ניתן למצוא כמותו בעולם הגשמי: אחדות גמורה ומוחלטת של הלומד והנלמד. לאחדות הזו שני צדדים: מצד אחד השכל נתון כולו למאמץ השכלי, ובתוך כך הוא מתלבש בתוך הסוגיה הנלמדת, נתפס בתוכה ומוקף על־ידה; ומצד שני, לאחר שהשכל מבין היטב את הסוגיה, הרי הוא תופס אותה, מקיף אותה בתוכו.

אם נשווה את פעולת התורה לפעולת המצוות, הרי שכאשר אנו מקיימים מצוות אנו מוסיפים לנפש הא־לוהית לבוש, אולם כאשר אנו לומדים תורה אנו מספקים לה מזון. לבוש ומזון הם משלים גשמיים לשני סוגים של אור א־לוהי: אור מקיף ואור פנימי. האור המקיף דומה ללבוש, הוא עוטה את הנפש ומקיף אותה מכל עבריה, אך אינו נכנס בתוכה ואינו הופך לאחד עמה. האור הפנימי דומה למזון, הנכנס אל פנימיות האדם, מתעכל במעיו, הופך לאחד עמו ומוסיף לו כוח וחיות. אין מעלה גדולה מזו, שהנפש מקבלת את מזונה "מחיי החיים אין־סוף ברוך־הוא, המלובש בחכמתו ותורתו שבקרבה". על כך אומר הפסוק: "ותורתך בתוך מעי". 

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן