שו"ת התניא: אי אפשר להשתחרר קצת מהתורה?

בארצות־הברית ובקנדה יש עיירות שאם תיכנס אליהן אתה עשוי לחשוב לרגע שהגעת למקום חרדי. הגברים מזוקנים והולכים בלבוש שחור וארוך, הנשים בשמלות בעלות שרוולים ארוכים. הם גם לא משתמשים במכשור טכנולוגי או בחשמל. לתושבי העיירות הללו קוראים בני ה'אמיש', והם נוצרים לגמרי. אחד הדברים המעניינים לגביהם, הוא שכשהילדים שלהם מגיעים לבגרות הם משחררים אותם לפרק זמן מסוים מחובותיהם הדתיות, כדי שיוכלו לחזור ולבחור בדת מרצון. בערך מה שאתה מציע, לא?

אם אתה שואל את אדמו"ר הזקן (או כל סמכות יהודית אחרת), אז התשובה היא - לא. כדי להבין למה, צריך קודם כל להבין שיהדות היא לא דת במובן הרגיל, והתורה לא דומה לשיטות רוחניות אחרות שמסתובבות בעולם. לא מדובר בדעות וברעיונות, מדובר בעובדות חיים.

נסה למשל להציע הצעה כזו למדען. "שמע, חוקי הפיזיקה ממש מקשים עליי, שחרר אותי לכמה חודשים, בסדר?" זה מגוחך למדי, וכך גם הרעיון להשתחרר מחוקי הטבע האלוקיים שטבועים וחרותים וחקוקים בעולם.

עוד סיבה טובה למה זה פשוט לא כדאי, קשורה גם כן לאחד מחוקי הפיזיקה - החוק השלישי של ניוטון: "כאשר גוף אחד מפעיל כוח על גוף שני, הגוף השני מפעיל על הגוף הראשון כוח השווה בעוצמתו אך מנוגד בכיוונו". אתה הבנת את זה? מה שאתה עושה פועל עליך בחזרה.

אדמו"ר הזקן מסביר שזו הסיבה שאנחנו משתמשים במילה איסור, שפירושה הוא בעצם - קשור. כשאתה, לדוגמה, אוכל מאכל שאינו כשר, אתה עושה שימוש בחיות אלוקית שאסורה בידי הקליפות, קשורה למקום שלילי ללא אפשרות להשתחרר. המעשה הזה פועל עליך בחזרה, אוסר וקושר גם אותך אל המקום השלילי הזה. כשיבוא היום ותקבל שכל, תגלה שמאוד לא נעים להתמודד עם העובדה הזו. 

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן