מיוחד לט"ו בשבט: גם למחנכים מגיעה תודה מיוחדת על גידול השתילים הרכים

שתיל רך מונח באדמה

גדל אט אט

ברוך, בהכלה...

שנה אחר שנה,

מתפתח, ומצמיח התבואה.

נשמות קטנות בעולמנו פזורות,

משוטטות, מחפשות, לצמיחה כמהות.

זקוקות לגדול ולהתפתח

ואת חלומם להגשים ולהפריח.

כל אדם זקוק לפיסה קטנה,

אך חזקה ויציבה.

חלקת אדמה רכה,

תומכת ושופעת אהבה.

נעניק להם בשפע ובכמויות

נשקיע בימים ובלילות,

נכיל, נקשיב ונחבק

נעניק, נאהב ונלטף.

וכך השתיל יגדל ויצמח

והזרעון הקטן יפרח.

לעץ אבות יהפוך

ובאחרים, חלשים, יתמוך.

ט"ו בשבט הגיע

החג לאילנות הופיע,

חג של צמיחה והתחדשות

פריחה והתעלות.

ראש השנה לאילנות

לכל אלו שהצמיחו הפירות.

השקיעו ועמלו במשך השנה

העניקו מכוחם - במלוא העוצמה.

הגיע העת לקצור הפירות

ליהנות מההשקעה לדורות,

לרוות נחת יהודית

מתוך סיפוק ושמחה אמיתית.

"כי האדם הוא עץ השדה",

מתקדם, מתפתח ולא מרפה.

תרמי את חלקך בשורשים,

כשהפירות עדיין יונקים.

וכך, על עמלך הרב,

יהיה שכרך כה רב.

תיהני בשני העולמות - 

תרווי נחת ותקצרי הפירות. 

ערכה: שירה כהן 

לשליחת שירים למדור השירה היהודית כתבו  אלינו למייל shira@htv.co.il