ותן חלקנו: תתעורר, ותתחיל לחיות

"אֲנִי יְשֵׁנָה" - אָמְרָה כְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, "אֲנִי יְשֵׁנָה" מִן הַמִּצְווֹת, "וְלִבִּי עֵר" לִגְמִילוּת חֲסָדִים; "אֲנִי יְשֵׁנָה" מִן הַצְּדָקוֹת, "וְלִבִּי עֵר" לַעֲשׂוֹתָן; "אֲנִי יְשֵׁנָה" מִן הַקָּרְבָּנוֹת, "וְלִבִּי עֵר" לִקְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה (שיר השירים רבה, פרשה ה')

סֵפֶר שִׁיר הַשִּׁירִים, שֶׁכֻּלּוֹ נֶאֱמַר בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ עַל יְדֵי שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ, מְבַטֵּא אֶת הַקֶּשֶׁר הַטָּמִיר בֵּין הקב"ה לְעַם יִשְׂרָאֵל. בֵּין הַיֶּתֶר אוֹמֶרֶת כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל לְהקב"ה : "אֲנִי יְשֵׁנָה, וְלִבִּי עֵר. קוֹל דּוֹדִי דוֹפֵק: פִּתְחִי לִי, אֲחֹתִי רַעְיָתִי, יוֹנָתִי תַמָּתִי; שֶׁרֹאשִׁי נִמְלָא טָל, קְוֻצּוֹתַי רְסִיסֵי לָיְלָה".

 "אֲנִי יְשֵׁנָה" - רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, בִּגְלַל טִרְדוֹת הַפַּרְנָסָה אֲנִי יְשֵׁנָה מִן הַמִּצְווֹת, וְאֶת חֶלְקָן אֵינִי מְקַיֶּמֶת, אֲבָל "לִבִּי עֵר" וְרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת טוֹב, הָא רְאָיָה – שֶׁאֲנִי גוֹמֶלֶת חֲסָדִים, כִּי יֵשׁ בִּי מַחֲשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְרָצוֹן לַעֲשׂוֹת טוֹב.

"אֲנִי יְשֵׁנָה" מִן הַצְּדָקָה מֵחֲמַת הָעֲנִיּוּת וְדֹחַק הַפַּרְנָסָה, אֲבָל "לִבִּי עֵר" לִגְמֹל חֶסֶד עִם הַזּוּלַת כְּכָל שֶׁאוּכָל.

"אֲנִי יְשֵׁנָה" מֵהַקְרָבַת קָרְבָּנוֹת, לְפִי שֶׁחָרַב בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ, אֲבָל "לִבִּי עֵר" לִקְרֹא קְרִיאַת שְׁמַע וּלְהִתְפַּלֵּל אֶת הַתְּפִלּוֹת שֶׁהֵן חֵלֶף הַקָּרְבָּנוֹת .

כְּלוֹמַר: גַּם בְּאוֹתָם דְּבָרִים שֶׁאָנוּ פְגוּמִים, לֹא נִפְגַּמְנוּ עַד הַשֹּׁרֶשׁ, כִּי בַמַּהוּת וּבַפְּנִימִיּוּת נוֹתַרְנוּ כֵּנִים וְכוֹסְפִים לַטּוֹב.

* * *

רַעְיוֹן עָמֹק וּמְרַתֵּק כְּאַחַת, אָמַר הָאַדְמוֹ"ר הָאֶמְצָעִי מֵחַבַּ"ד, רַבִּי דֹּב בֶּר , זיע"א:

מָה הַהֶבְדֵּל בֵּין חֲלוֹם לִמְצִיאוּת?

בַּמְּצִיאוּת לֹא יִתָּכֵן שֶׁאָדָם חָזָק וּבִרְיוֹן יְנֻצַּח עַל יְדֵי אָדָם חַלָּשׁ וְקָטָן, אַךְ בַּחֲלוֹם הַדָּבָר אֶפְשָׁרִי. הֱוֵי אוֹמֵר: הַחֲלוֹם מְסֻגָּל לְרַכֵּז לְמָקוֹם אֶחָד הֲפָכִים וּסְתִירוֹת, וְהוּא אוֹרֵג אוֹתָם בְּמִטְוָה אַחַת, שֶׁאֵין לָהּ כָּל אֲחִיזָה בַמְּצִיאוּת.

בְּחַיֵּי עַם יִשְׂרָאֵל יֵשׁ תְּקוּפוֹת שֶׁל חַיִּים, וְיֵשׁ תְּקוּפוֹת שֶׁל חֲלוֹם. בַּתְּקוּפוֹת הַטּוֹבוֹת, כְּשֶׁעַמֵּנוּ יָשַׁב בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, נְבִיאָיו הָיוּ מוֹרִים אֶת דַּרְכּוֹ וְכֹהֲנָיו הָיוּ עוֹבְדִים בְּבֵית הַמִּקְדָּשׁ, הָיִינוּ עֵרִים בִּמְלֹא חוּשֵׁינוּ. בְּרַם, בַּגָּלוּת הַקָּשָׁה אָנוּ יְשֵׁנִים, שְׁרוּיִים בַּחֲלוֹם, "אֲנִי יְשֵׁנָה וְלִבִּי עֵר" - הַלֵּב פּוֹעֵל, אֲבָל אָנוּ יְשֵׁנִים. כְּהַגְדָּרַת הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ  עַל פָּסוּק זֶה: "אֲנִי יְשֵׁנָה" - בְּגָלוּתָא.

אָכֵן, עַל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה לָבוֹא, מְשׁוֹרֵר דָּוִד מַלְכֵּנוּ ע"ה  "שִׁיר הַמַּעֲלוֹת, בְּשׁוּב ה' אֶת שִׁיבַת צִיּוֹן הָיִינוּ כְּחֹלְמִים" - כַּאֲשֶׁר נִתְעוֹרֵר בְּבוֹא הַגְּאֻלָּה, נַכִּיר בַּמְּצִיאוּת הַיַּשְׁנוּנִית שֶׁהָיִינוּ שְׁרוּיִים בָּהּ.

לְפִיכָךְ, כַּאֲשֶׁר אָדָם מְסַכֵּם אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ, הוּא יָכוֹל לְהַבְחִין בִּסְתִירוֹת מַהוּתִיּוֹת. בַּבֹּקֶר הִתְפַּלֵּל בְּרֶגֶשׁ, וְאַחַר כָּךְ הִתְנַהֵג שֶׁלֹּא כָרָאוּי. בַּצָּהֳרַיִם הִצְטָרֵף לְשִׁעוּר גְּמָרָא וְהִתְחַבֵּר לְתוֹרַת ה', וּבְצֵאתוֹ מִן הַשִּׁעוּר עָשָׂה דְבָרִים שֶׁהוּא מִתְחָרֵט עֲלֵיהֶם.

זֶהוּ הַחֲלוֹם מָלֵא הַסְּתִירוֹת שֶׁאָנוּ נִמְצָאִים בְּתוֹכוֹ.

וּמַה תַּפְקִידוֹ שֶׁל הָאָדָם? לְהִתְעוֹרֵר! לְהַכְנִיס חִיּוּת בְּחַיָּיו; לַחֲלוֹם כַּמָּה שֶׁפָּחוֹת וְלִחְיוֹת כַּמָּה שֶׁיּוֹתֵר.

חַיִּים טוֹבִים לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל - אָמֵן.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן