לאן נעלמה הסמכות ההורית שלנו?

"אני משתגעת! פשוט משתגעת כבר!

"הם מוציאים אותי מדעתי! ב"ה, יש לי 4 ילדים. לפעמים הם חמודים, לפעמים פחות. אבל אני מרגישה שאני לא מסוגלת יותר. כל היום מלחמות. מה שאני אומרת – הם לרוב לא מקשיבים. אני אתן לך דוגמא", ממשיכה ומספרת תמר (שם בדוי).

"אתמול חיים הגיע מבית הספר. הוא עוד לא נכנס הביתה – וביקש ללכת לחבר. האמת, שזה בכלל לא התאים לי. רציתי מאד שהוא יהיה בבית ונעשה ביחד כיף משותף עם כל הילדים".

"אז אמרת לו שאת לא מסכימה?", שאלתי.

"תראי באמת לא רציתי להסכים, אבל ידעתי מה יהיו התגובות שלו. ידעתי שהוא יכעס עלי ויגיד שתמיד אני לא מרשה, ואת יודעת, כל מיני משפטים שחוזרים על עצמם.

"מצד שני היתה לי סיבה טובה לא להסכים".

"אז מה אמרת לו?", אני שואלת שוב.

"אמרתי שאני לא מרשה".

"או, יופי! ענית מה שרצית?".

"לא, ממש לא! בתוך תוכי השתגעתי. אמנם אמרתי שאני לא מסכימה, אבל זה היה אחרי הרבה תסכול פנימי והתלבטויות עם עצמי כיצד לענות לו. והתגובה שלו הכי הוציאה אותי מדעתי".

מכירות דיאלוגים מהסוג הזה?

אתן מזדהות?

גם לכן קורים מצבים שבהם אתן מסתפקות, ואפילו, לא נעים להגיד, "פוחדות" להגיב?

כדי להבין למה זה קורה, שאלי את עצמך: האם את בטוחה בסמכות ההורית שלך?

מה קורה לנו? היכן הביטחון בסמכות שלנו? מה קרה לאימהות הטבעית שלנו? היום, בשונה מבעבר, ישנן הרבה דעות בנושאי חינוך – הרצאות, קורסים, ספרים, מחקרים וכו'. הילד הוא במרכז, ואנחנו הפכנו למהוססות ולמעורערות, למרות ובגלל ה"שפע" שיש לנו לקרוא ולדעת.

"שלושה שותפים באדם – הקב"ה, אביו ואמו".

כשהקב"ה החליט להוריד נשמה לעולם, הוא בכבודו בחר בך שתהיי שותפה לו. הוא הסמיך אותך לתפקיד החשוב הזה, לגדל את הנשמות שהפקיד בידיך – את ילדיו, וממילא זה ברור שאת האמא המדויקת ביותר לילדים שלך, את מתאימה לתפקיד ויש לך כל הכישורים המתאימים לכך.

מתוך האמונה שלך בה' ובתורתו, את יכולה להיות בטוחה באימהות שלך, ובכך שכל מה שתחליטי (שלא מתוך כעס) עבור ילדיך – זה יהיה אמיתי ונכון להם.

אז בואי תתחזקי ותחזקי את עצמך בסמכות ההורית שלך, וממילא הילדים שלך ירגישו את השדר הברור, יקבלו את החלטותיך ויהיו רגועים ובטוחים. בהצלחה!

יוכי דנחי – ייעוץ חינוכי ותמיכה רגשית לגננות ואימהות, מומחית למשמעת וסמכות Yd0548414745@imahut.org.il