ותן חלקנו: כיצד מתייחסת התורה למצוקות נפשיות?

הַהוּא נוֹאֵף דְּעָל לְגַבֵּי דְהַהִיא אִנְתְּתָא, אֲתָא גַבְרָא, סְלֵק נוֹאֵף אֵיתִיב [בְּכִלְאֵי] בָּבָא, הֲוָה מַחֲתָן תַּחְלֵי תַּמָּן וְטַעֲמִינוּן חִוְיָא. בְּעָא מָרֵי דְבֵיתָא לְמֵיכַל מִן הַנְהוּ תַחְלֵי בְּלָא דַעְתָא דְאִינְתְּתָא, אֲמַר לֵהּ הַהוּא נוֹאֵף: לָא תֵיכוֹל מִנְּהוֹן, דְּטַעֲמִינוּן חִוְיָא. אֲמַר רָבָא: אִינְתְּתֵיהּ שָׁרְיָא - אִם אִיְתֵיהּ דַּעֲבַד אִסּוּרָא, נִיחָא לֵהּ דְּלֵיכוֹל וְלֵימוּת, דִּכְתִיב "כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן". פְּשִׁיטָא! מַהוּ דְתֵימָא אִסּוּרָא עֲבַד, וְהַאי דַּאֲמַר לֵהּ, דְּנִיחָא לֵהּ דְּלָא לֵימוּת בַּעַל, דְּתֶהֱוֵי אִינְתְּתֵיהּ עִלָּוֵיהּ "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם", קָא מַשְׁמַע לָן (נדרים דף צא/ב)

מַעֲשֶׂה בְאָדָם בַּעַל עֲבֵרָה שֶׁנִּכְנַס לְבֵיתָהּ שֶׁל אִשָּׁה אַחַת כְּדֵי לַחֲטֹא.

לְפֶתַע נִכְנַס בַּעְלָהּ לַבַּיִת, וְהַבַּרְנָשׁ הִזְדָּרֵז לְהִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן שֶׁלִּפְנֵי הַדֶּלֶת. מִמְּקוֹם מַחֲבוֹאוֹ רָאָה יְרָקוֹת בְּשֵׁם 'שַׁחֲלַיִם', וּבְעוֹדוֹ מִתְחַבֵּא מֵאֲחוֹרֵי הַוִּילוֹן הוּא הִבְחִין שֶׁנָּחָשׁ אַרְסִי טוֹעֵם מֵהֶם. לֹא חָלַף זְמָן רַב וְהַבַּעַל, שֶׁלֹּא יָדַע מְאוּמָה, נִגַּשׁ אֶל הַיְרָקוֹת כְּדֵי לֶאֱכֹל מֵהֶם, וְאִשְׁתּוֹ לֹא רָאֲתָה זֹאת. הָאָדָם שֶׁהִתְחַבֵּא הֶחְלִיט לַחֲשֹׂף עַצְמוֹ בְּפָנָיו וְאָמַר לוֹ: אַל תֹּאכַל מֵהַיְרָקוֹת, כִּי אַתָּה עָלוּל לָמוּת מֵאֶרֶס הַנָּחָשׁ.

מִשֶּׁהִתְחַוֵּר לַבַּעַל שֶׁהָאִישׁ הִתְחַבֵּא בְּבֵיתוֹ, הוּא חָשַׁשׁ שֶׁאִשְׁתּוֹ נִכְשְׁלָה בַּעֲבֵרָה, וְעַתָּה הִיא אֲסוּרָה עַל בַּעְלָהּ כְּדִין אֵשֶׁת אִישׁ שֶׁחָטְאָה; לְפִיכָךְ הוּא פָנָה אֶל רָבָא שֶׁיִּקְבַּע אֶת הַדִּין.

אָמַר לוֹ רָבָא: אִשְׁתְּךָ מֻתֶּרֶת לְךָ, כִּי כְלָל הוּא בְיָדֵינוּ שֶׁכָּל נוֹאֵף חָפֵץ בְּמוֹת הַבַּעַל, וְאִם זֶה הִצִּילְךָ מִמָּוֶת אוֹת הִיא שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַר אֶת הָעֲבֵרָה - שֶׁכָּךְ נֶאֱמַר בַּפָּסוּק : "כִּי נִאֵפוּ וְדָם בִּידֵיהֶן" – הַנּוֹאֵף, מְסֻגָּל לִרְצֹחַ אֶת הַבָּעַל.

תְּמֵהָה הַגְּמָרָא: הַדְּבָרִים כֹּה פְשׁוּטִים, מַדּוּעַ יֵשׁ צֹרֶךְ בְּפָסוּק שֶׁיַּבְהִיר עִנְיָן זֶה?

לְפִי שֶׁלִּפְנֵי בַּעַל עֲבֵרָה עוֹמֶדֶת תַּאֲוָה נוֹסֶפֶת: לַחֲטֹא דַוְקָא בְדָבָר אָסוּר, וּמְקַנֵּן בּוֹ גַּם הָרָצוֹן שֶׁהַבַּעַל יִחְיֶה וְכָךְ יֶחֱטָא עִם אֵשֶׁת אִישׁ, כַּנֶּאֱמַר בְּמִשְׁלֵי : "מַיִם גְּנוּבִים יִמְתָּקוּ, וְלֶחֶם סְתָרִים יִנְעָם". מְלַמְּדֵנוּ, אֵפוֹא, הַפָּסוּק, שֶׁעִם כָּל זֶה רְצוֹנוֹ לַהֲרֹג אֶת הַבַּעַל גּוֹבֵר עַל הַכֹּל. וְהוֹאִיל וְהִצִּילוּ מִמָּוֶת, אוֹת הִיא שֶׁעֲדַיִן לֹא עָבַר אֶת הָעֲבֵרָה.

* * *

חֲזַ"ל יָדְעוּ הֵיטֵב אֶת נִבְכֵי נֶפֶשׁ הָאָדָם, וּבְאֶמְצָעוּת הַפְּסוּקִים הֵם מְגַלִּים לָנוּ שֶׁבַּעַל תַּאֲוָה אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁשֹּׁרֶשׁ תַּאֲוָתוֹ נָעוּץ דַּוְקָא בָעֻבְדָּה שֶׁהוּא מָנוּעַ מִלְּקַבֵּל אֶת מְבֻקָּשׁוֹ, וּמִשֶּׁרַק יַשִּׂיגֶנּוּ בְּלֹא קְשָׁיִים יָפוּג עֹקֶץ תַּאֲוָתוֹ. בַּשָּׁעָה שֶׁהוּא רוֹדֵף אַחַר תַּאֲוָתוֹ הוּא סָבוּר שֶׁבָּהּ תָּלוּי כָּל אֹשֶׁר חַיָּיו, וּבִלְעָדֶיהָ אֵין לוֹ חַיִּים, אַךְ לְאַחַר מַעֲשֶׂה הוּא מְגַלֶּה לְהַוָּתוֹ, כִּי הַמְּרִירוּת שֶׁהָיְתָה – נוֹתְרָה, וְרַק הִתּוֹסְפָה לָהּ אַכְזָבָה נוֹסֶפֶת, מֵעַצְמוֹ.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן