כתב רש"י – כל מה שרציתם לדעת על הכתב המפורסם שרש"י לא הכיר

1. רבי שלמה ב"ר יצחק (ידוע כרבי שלמה יצחקי, רש"י) היה גדול מפרשי המקרא והתלמוד, פוסק, ראש ישיבה ופייטן חשוב בצרפת בימי הביניים.

2. פירושו של רש"י על המקרא נחשב לפירוש הבסיסי והיסודי ביותר על כל ספרי התנ". פירושו נוטה לדרך הפשט, אולם הוא מפרש גם על פי דרשות חז"ל וגם עוסק בדקדוק. ביטוי לגדלות הפירוש אפשר למצוא בשולחן ערוך (או"ח רפה) העוסק בחובת קריאת שניים מקרא ואחד תרגום, שם פסק שניתן לקרוא במקום תרגום אונקלוס את פירוש רש"י.

3. פירושו של רש"י על התלמוד בבלי נחשב לפירוש הבסיסי ביותר על התלמוד. הוא הודפס בכל מהדורות הש"ס, ודבריו מהווים את היסוד בלימוד הסוגיות. מרבית המפרשים שקמו אחריו הביאו את דבירו ודנו בהם. על חלק מהמסכתות לא זכה להשלים את חיבורו, וחלקם השלים נכדו הרשב"ם או חתנו הריב"ן.

4. כתב רש"י הוא גופן של אותיות האלפבית העברי. הוא קרוי כך משום שלראשונה נעשה בו שימוש בהדפסת פירוש רש"י לתורה.

5. כתב זה לא הומצא על ידי רש"י. לא רק שהוא לא המציא את כתב זה, אלא הוא גם לא השתמש בו. רש"י עצמו, למעשה, חי 375 שנה קודם לכן ולא הכיר את הכתב שנקרא על שמו, אלא כתב באותיות אחרות.

6. הספר הראשון שהודפס בעברית, עם פירוש רש"י לתורה, הודפס באיטליה בשנת 1475. מדפיס הספר רצה להפריד בין פירושו של רש"י לבין הטקסט המקראי על ידי עיצוב ייחודי של אותיות, שלימים נקרא 'כתב רש"י'.

7. מאז נהוג להדפיס את פרושי רש"י, ופרושיהם של פרשנים אחרים, בשוליים או בתחתית העמוד של ספרי הקודש. פירוש רש"י נכתב לרוב בכתב רש"י.

8. צורת אותיותיו של הכתב מעוגלת ורהוטה, והן מבוססות על כתב יהודי-ספרדי בסגנון מקורב לכתב האלפבית העברי הנמצא בשימוש מאז תקופת בית שני.

9. בספרי יהדות רבים, המשלבים טקסט-מקור ופירושים, מקובל, בדרך כלל, שטקסט המקור מופיע במרכז באותיות דפוס רגילות ("כתב מרובע"),והמפרשים בכתב רש"י. כך הוא ברוב דפוסי החומשים, בתלמוד, בטור, בשולחן ערוך ועוד.