תקציר פרשת ויחי, כולל איורים

עִנְיְנֵי הַפָּרָשָׁה:

יַעֲקֹב מִתְגּוֹרֵר עִם בָּנָיו בְּמִצְרַיִם / וּמְבָרֵךְ לִפְנֵי מוֹתוֹ אֶת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם

אֶת יָדָיו עַל רֹאשָׁם הוּא סִכֵּל / וּבֵרְכָם בְּבִרְכַּת "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל"

אֶת כָּל בָּנָיו אָסַף סְבִיב מִטָּתוֹ / וּלְכָל אֶחָד מֵהֶם הִרְעִיף בִּרְכָתוֹ

אִישׁ לְפִי מַעֲשָׂיו - הוֹכִיחַ אוֹתָם /  וְדִבְרֵי כִּבּוּשִׁין דִּבֵּר אִתָּם

הוּא צִוָּה עֲלֵיהֶם עוֹד צִוּוּי אַחֲרוֹן / שֶׁיִּקְבְּרוּהוּ בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה שֶׁבְּחֶבְרוֹן

אָז הִגִּיעַ זְמַנּוֹ וְתַמּוּ יָמָיו / יַעֲקֹב אָבִינוּ נִפְטַר וַיֵּאָסֵף אֶל עַמָּיו

קָרְעוּ בִגְדֵיהֶם כָּל בָּנָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ / וּלְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל הֶעֱלוּ אֶת מִטָּתוֹ 

עַל הַבְּרָכָה שֶׁנִּסְתַּלְּקָה - גָּעוּ מִצְרַיִם בִּבְכִי / וְכָל זֶה נִלְמַד בְּפָרָשַׁת וַיְחִי.

יַעֲקֹב מַשְׁבִּיעַ אֶת יוֹסֵף

שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה שָׁהָה יַעֲקֹב בְּמִצְרַיִם, לְיַד יוֹסֵף בְּנוֹ הָאָהוּב וְכָל בָּנָיו, נְכָדָיו וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הָעֲנֵפָה, וְהָיוּ אֵלּוּ הַשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת בְּיוֹתֵר בְּחַיָּיו.

 עַד יָמָיו שֶׁל יַעֲקֹב לֹא הָיְתָה מַחֲלָה בָּעוֹלָם, וְכָל מִי שֶׁהִגִּיעַ זְמַנּוֹ - הָיָה נִפְטָר בְּפִתְאוֹמִיּוּת. בִּקֵּשׁ יַעֲקֹב לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיִּהְיוּ הָאֲנָשִׁים חוֹלִים לִפְנֵי מוֹתָם, כְּדֵי שֶׁיֵּדְעוּ שֶׁיּוֹמָם הָאַחֲרוֹן מִתְקָרֵב, וְיַעֲשׂוּ תְּשׁוּבָה.

שָׁמַע ה' אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, וְכַאֲשֶׁר הָיָה יַעֲקֹב בֶּן מֵאָה אַרְבָּעִים וָשֶׁבַע שָׁנִים, חָשׁ כִּי חוֹלֶה הוּא. "אִם כָּךְ - כַּנִּרְאֶה קָרוֹב יוֹם מוֹתִי", הֵבִין יַעֲקֹב.  אָז קָרָא אֵלָיו אֶת יוֹסֵף בְּנוֹ וְאָמַר לוֹ: "בְּנִי הַיָּקָר! הִנֵּה עוֹמֵד אֲנִי לָמוּת, וּבִרְצוֹנִי לְהַשְׁבִּיעַ אוֹתְךָ שֶׁתִּקְבְּרֵנִי רַק בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה - לְיַד אֲבוֹתַי - וְלֹא בְּמִצְרַיִם!" וְאָכֵן שָׁם יוֹסֵף אֶת יָדוֹ תַּחַת יֶרֶךְ יַעֲקֹב וְנִשְׁבַּע לוֹ שֶׁיִּקְבְּרֵהוּ בְּחֶבְרוֹן.

בִּרְכוֹת מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם

לְאַחַר מִכֵּן לָקַח יוֹסֵף אֶת שְׁנֵי בָּנָיו - מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם - וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי אָבִיו בִּכְדֵי שֶׁיְּבָרֵךְ אוֹתָם.

כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יוֹסֵף - הִתְחַזֵּק יַעֲקֹב וְיָשַׁב עַל מִטָּתוֹ, וְאָז פָּנָה אֶל יוֹסֵף וְאָמַר לוֹ: "שְׁנֵי בָּנֶיךָ מְנַשֶּׁה וְאֶפְרַיִם מֵעַתָּה לֹא יִהְיוּ לִי כִּנְכָדִים, אֶלָּא מַמָּשׁ כְּמוֹ כָּל בָּנַי - חֵלֶק מִשִּׁבְטֵי קָהּ"! 

אָז הֵבִיא יוֹסֵף אֶת בָּנָיו לִפְנֵי יַעֲקֹב אָבִיו, כַּאֲשֶׁר מְנַשֶּׁה הַגָּדוֹל - מוּל יַד יְמִינוֹ, וְאֶפְרַיִם – מוּל שְׂמֹאלוֹ.  אוּלָם כְּשֶׁהוֹשִׁיט יַעֲקֹב אֶת יָדָיו לְהַנִּיחַ עַל רֹאשָׁם,  סִכֵּל וְהֶחֱלִיף לְפֶתַע אֶת יָדָיו וְהִנִּיחַ יַד יָמִין עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם וְיַד שְׂמֹאל עַל רֹאשׁ מְנַשֶּׁה. אָז בֵּרֵךְ אוֹתָם יַעֲקֹב בְּבִרְכַּת "הַמַּלְאָךְ הַגּוֹאֵל אוֹתִי מִכָּל רָע, יְבָרֵךְ אֶת הַנְּעָרִים..."  נִסָּה יוֹסֵף לְהַעֲמִידוֹ עַל טָעוּתוֹ: "אַבָּא, הֲלֹא מְנַשֶּׁה הוּא הַבְּכוֹר, וּמַדּוּעַ שַׂמְתָּ אֶת יַד יָמִין הַחֲשׁוּבָה יוֹתֵר עַל רֹאשׁ אֶפְרַיִם שֶׁקָּטָן מִמֶּנּוּ?" עָנָה לוֹ יַעֲקֹב: "יוֹדֵעַ אֲנִי כִּי מְנַשֶּׁה גָּדוֹל מֵאֶפְרַיִם, אַךְ בִּגְלַל שֶׁצֶּאֱצָאָיו יִהְיוּ צַדִּיקִים יוֹתֵר מִשֶּׁל מְנַשֶּׁה - לָכֵן הֶחֱלַפְתִּי אֶת יָדַי".

וְעוֹד בֵּרַךְ אוֹתָם כִּי מֵעַתָּה - כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּרְצֶה לְבָרֵךְ אֶת בְּנוֹ יֹאמַר: "יְשִׂמְךָ אֱלֹקִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".

בִּרְכוֹת יַעֲקֹב לְבָנָיו

לַמָּחֳרָת, קָרָא יַעֲקֹב לְכָל שְׁנֵים עָשָׂר בָּנָיו, הֶעֱמִידָם סְבִיב מִטָּתוֹ, וְרָצָה לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת קֵץ הַיָּמִים וּמָתַי תָּבוֹא הַגְּאֻלָּה.  אוּלָם פִּתְאֹם נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ רוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְלֹא יָכוֹל הָיָה  לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת זֹאת.

אָז פָּנָה יַעֲקֹב לְכָל בֵּן לְפִי הַסֵּדֶר,  וּבֵרַךְ כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי טִבְעוֹ. לְחֶלְקָם גַּם אָמַר תּוֹכָחָה, אַךְ בְּצִנְעָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּיְּשׁוּ לְעֵינֵי אֲחֵיהֶם.

אֶת רְאוּבֵן הוֹכִיחַ עַל כָּךְ שֶׁהֶעֱבִיר בִּפְזִיזוּתוֹ אֶת מִטַּת אָבִיו מֵאֹהֶל רָחֵל לְאֹהֶל לֵאָה, וּבִגְלַל זֶה הֶעֱנִישׁוֹ שֶׁלֹּא יִזְכֶּה לִכְהֻנָּה וּלְמַלְכוּת.

אֶת שִׁמְעוֹן וְלֵוִי הוֹכִיחַ עַל שֶׁהָרְגוּ בְּכַעְסָם אֶת תּוֹשָׁבֵי שְׁכֶם, וְאָמַר לָהֶם שֶׁמֵּעַתָּה יִנְדְּדוּ בֶּעָרִים.  לֵוִי יִנְדֹּד מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לִגְבּוֹת תְּרוּמוֹת וּמַעַשְׂרוֹת, וּמִשִּׁמְעוֹן יִהְיוּ מְלַמְּדֵי תִּינוֹקוֹת וְיִצְטָרְכוּ לַעֲבֹר מֵעִיר לְעִיר.

אֶת יְהוּדָה שִׁבַּח יַעֲקֹב וּבֵרַךְ אוֹתוֹ שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצְאוּ מְלָכִים, וְתִשְׁרֶה הַבְּרָכָה בְּנַחֲלָתוֹ.

אֶת יִשָּׂשכָר וּזְבוּלֻן בֵּרַךְ יַעֲקֹב שֶׁתִּשְׁרֶה בְּנַחֲלָתָם בְּרָכָה, כַּאֲשֶׁר יִשָּׂשכָר יִשְׁקֹד עַל הַתּוֹרָה, וְיִשָּׂא אֶת עֹל הַתּוֹרָה כְּמוֹ מַשָּׂא הַחֲמוֹר, וּמִמֶּנּוּ יֵצְאוּ רַבָּנִים וְדַיָּנִים. וּזְבוּלֻן יִשְׁכֹּן עַל הַחוֹף וְיַצְלִיחַ מְאֹד בִּסְחוֹרוֹתָיו, וִיפַרְנֵס אֶת יִשָּׂשכָר, וְכָךְ יִזְכֶּה גַּם לְחֵלֶק בַּתּוֹרָה.

אַחַר כָּךְ בֵּרַךְ יַעֲקֹב אֶת דָּן, וְרָמַז שֶׁמִּמֶּנּוּ יֵצֵא שִׁמְשׁוֹן שֶׁיִּלָּחֵם בַּפְּלִשְׁתִּים.

אֶת גָּד בֵּרַךְ יַעֲקֹב  שֶׁבָּנָיו יִהְיוּ חֲלוּצִים וְיִכְבְּשׁוּ אֶת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל בָּרִאשׁוֹנָה, וְאַף אֶחָד מֵהֶם לֹא יִפָּגַע.

אֶת אָשֵׁר בֵּרַךְ שֶׁנַּחֲלָתוֹ תִּתְבָּרֵךְ בַּעֲצֵי זַיִת, וְיִהְיֶה לוֹ שֶׁמֶן לָרֹב.

אֶת נַפְתָּלִי בֵּרַךְ שֶׁיִּהְיֶה זָרִיז כְּמוֹ אַיָּלָה שְׁלוּחָה, וְגַם הַפֵּרוֹת בְּנַחֲלָתוֹ יַבְשִׁילוּ בִּמְהִירוּת.

אֶת יוֹסֵף שִׁבַּח שׁוּב יַעֲקֹב עַל שֶׁעָמַד בַּנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, וּבֵרַךְ אוֹתוֹ :"בֵּן פּוֹרָת יוֹסֵף" - שֶׁיִּמְצָא חֵן בְּעֵינֵי כָּל רוֹאָיו, וְיִתְבָּרֵךְ בְּבִרְכוֹת שָׁמַיִם וּבִילָדִים לָרֹב.

וּלְבַסּוֹף פָּנָה יַעֲקֹב לְבִנְיָמִין הַקָּטָן, וְאָמַר לוֹ: "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" - כְּמוֹ הַזְּאֵב גַּם אַתָּה תִּמְצָא שָׁלָל, וְיֵצֵא מִמְּךָ שָׁאוּל שֶׁיְּנַצַּח בְּמִלְחָמוֹת רַבּוֹת, וּמָרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר - שֶׁיְּנַצְּחוּ אֶת הָמָן וְיִקְחוּ אֶת שְׁלָלוֹ. 

לְאַחַר שֶׁסִּיֵּם לְבָרֵךְ אֶת כָּל בָּנָיו - פָּנָה יַעֲקֹב  לְכָל בָּנָיו וְאָמַר לָהֶם: "בָּנַי הַיְקָרִים! אָנָּא מִכֶּם קִבְרוּנִי בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, בִּמְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה", וְהִשְׁבִּיעָם לְבַל יִקְבְּרוּהוּ בְּמִצְרַיִם.

פְּטִירַת יַעֲקֹב וּקְבוּרָתוֹ

נִשְׁכַּב יַעֲקֹב בְּמִטָּתוֹ, הֵרִים אֶת רַגְלָיו, עָצַם אֶת עֵינָיו וְנִפְטַר. 

כְּשֶׁרָאוּ זֹאת הַבָּנִים - קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם, וְחָגְרוּ שַׂק עַל מָתְנֵיהֶם, וְיוֹסֵף נָפַל עַל פָּנָיו וּבָכָה בְּכִי מַר.

דְּבַר פְּטִירַת יַעֲקֹב עָבַר בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם, וְאֵבֶל גָּדוֹל יָרַד עַל כֻּלָּם, מִשּׁוּם שֶׁמֵּאָז שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְאַרְצָם - הִתְבָּרְכוּ הַשָּׂדוֹת, וְכָעֵת - סָרָה הַבְּרָכָה.

בְּמֶשֶׁךְ אַרְבָּעִים יוֹם חָנְטוּ הַמִּצְרִים אֶת גּוּפוֹ, כְּפִי מִנְהַג הַמָּקוֹם. וְעוֹד שְׁלֹשִׁים יוֹם בָּכוּ וְהִסְפִּידוּהוּ.

אָז לָקַח יוֹסֵף אֶת הַמִּטָּה וְהֶעֱלָה אוֹתָהּ לְחֶבְרוֹן, וְכָל הָעָם יָצְאוּ אַחֲרָיו לְלַוּוֹתוֹ. 

סוֹף חֻמָּשׁ בְּרֵאשִׁית!

מתוך סדרת "וזאת התורה", מאת הרב אברהם אוחיון. לרכישה בהידברות שופס, לחצו כאן.