מרגש: רק לאחר מותו התגלה מפעל החסד של החייל הצעיר

החייל איתן נוימן ז"ל נהרג בשנת 2004, בעת פעילות מבצעית כתוצאה מפגיעת טיל במקום בו שהה בעזה. רק אז, במהלך השבעה, גילו הוריו של איתן את מפעל החסד שלו - שהתרכז בסיוע לאנשים מבוגרים בשכונתו עם כל מיני משימות תיקון שלא יכלו לעשות בעצמם. "רק בשבעה גילינו מה איתן עשה עבור תושבי השכונה", משחזרת אמו שרה. 

ה'סוד' התגלה כאשר על דלת המשפחה החלו להתדפק אנשים מבוגרים שכלל אינם דוברים עברית. כשביררו בני המשפחה את הקשר בינם לבין איתן - נדהמו. בעזרת מתורגמן הצליחו להבין שבנם ז"ל נהג לפקוד באופן קבוע את ביתם, בכל פעם כדי לסדר דבר מה אחר. פעם אחת הזיז שולחן כבד אצל אישה ערירית שלא יכלה לעשות זאת בעצמה ועל הדרך שם לב לתמונה שהמסמר שלה בקיר היה עקום וסידר גם את זה, בפעם אחרת החליף מנעול, תיקן תריס שבור שלא הצליח להיסגר, ועוד - הכל בצורה שקטה ומבלי לספר על כך לאף אחד. 

כשקמו ההורים מהשבעה, הם ידעו בדיוק באיזו דרך עליהם להנציח את יקירם. "היה לי ברור שאני לא רוצה דברים גדולים כמו מבנים או מוסדות, שאמנם נושאים את שמו של האדם שרוצים להנציח אבל לרוב אף אחד לא באמת יודע מי הוא היה. אני אישה מציאותית ורציתי להנציח את איתן בהתאם לרוח ולאישיות שלו".

וכך למעשה נולד פרויקט 'בדרכי איתן' - מפעל שקיים מזה עשור ועוזר למבוגרים, לאמהות יחידניות ולכל אדם אחר שזקוק לתיקונים קלים בביתו. "העשייה הזו ממלאת אותי ופעם אחר פעם אני נפעמת מהעם הזה שאנחנו חיים בו, אנשים שרק רוצים לעזור ולעשות טוב", אומרת שרה כיום. 

ועל האופן שבו העשייה הזו מסייעת לה אישית להתמודד עם האובדן, מדגישה שרה ואומרת כי "הכאב והקושי עצומים ויכולתי להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה. לבכות ולהתאבל כל היום. אבל האם זה היה משנה את המצב? התשובה היא לא. אני לא מרגישה שהענישו אותי או שהחיים התאכזרו אליי. זה מה שקיבלתי, ועם זה אני מחליטה איך להמשיך".