הגננת חגית, הצלת נפש בכל יום

שלום לך, הגננת חגית היקרה.

זה זמן רב שאני רוצה לכתוב לך, אבל לא מצאתי את הזמן.

המטלות רבות, ולהיות אמא לקטנטנים מורכב עוד יותר,

אבל החלטתי שאני חייבת לכתוב לך.

את אולי לא תביני למה אני מתכוונת, כי מבחינתך כל מה שעשית היה מטוב ליבך וממסירותך.

בהמשך כנראה תביני...

אין לך מושג איזו הצלת נפשות היית עושה בכל פעם שהגעתי אל הגן.

הצלת נפשות, את שואלת??? איך הצלתי נפש?

אחרי שתי הלידות האחרונות סבלתי מדיכאון אחרי לידה. אולי לא דיכאון קשה, אבל בהחלט

דיכאון עם כל המשתמע ממנו.

נלחמתי בדיכאון יום יום, עם כל הכלים ובכל המישורים כדי לשרוד, לתפקד ולהיות ככל יכולתי

אמא טובה לילדי.

היו ימים בהם הצלחתי יותר, והיו ימים שהדמעות היו חונקות את גרוני, והייתי זקוקה להמון

עידוד וכח (שלצערי לא היו כל כך בנמצא).

את לא ידעת משום דבר.

ילדי היו מגיעים נקיים ומסודרים טיפ טופ, וב"ה עם שמחת חיים, וגם אני הייתי תמיד לבושה יפה ואפילו מאופרת, והסביבה לא ידעה את מה שמתחולל בתוכי...

בכל פעם שהייתי מגיעה לגן, היית נותנת לי הרבה מאד כח.

איך?? את ודאי שואלת.

בחמימותך הנהדרת היית מחמיאה לי על ילדתי, כמה היא מקסימה,

וכמה רואים שהיא ילדה מושקעת, ואיזה חינוך טוב נותנים לה.

 והיית מספרת לי על חוכמות מתוקות שלה...

לא התקמצנת במילים טובות... להיפך, פיזרת כאלו ביד נדיבה.

כן, אין לך מושג כמה מילים אלו היו כמים צוננים על נפש עייפה,

כמה כח נתת לי להמשיך להילחם, ולנצח את הדיכאון.

עזרת לי להרגיש שוות ערך, למרות הדימוי העצמי הנמוך באותה תקופה.

הפחת בי רוח חיים ונתת לי כוחות להמשיך ולהיות אמא טובה לילדי למרות הכל.

בכל מילה טובה שלך – הצלת נפשות!

גננת יקרה! שירבו כמותך אנשי חינוך בעמ"י.

תבורכי!

אמא של הודיה

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.