פרשת תולדות לילדים: ברכת הוופל הגזול

הַלְעִיטֵנִי נָא (בְּרֵאשִׁית כ"ה, ל')

מַעֲשֶׂה בַּיֶּלֶד דָּנִיֵּאל שֶׁהוֹצִיא מִיַּלְקוּטוֹ חֲפִיסָה שֶׁל וַפְלִים וְהֵחֵל לֶאֱכוֹל מֵהֶם. יוֹנָתָן חֲבֵרוֹ הִבְחִין בְּכָךְ, וּמִיָּד נִגַּשׁ אֶל דָּנִיֵּאל וּבִקֵּשׁ: "אוּלַי תְּכַבֵּד אוֹתִי מֵהַוַּפְלִים שֶׁלְּךָ?...". דָּנִיֵּאל סֵרֵב לָתֵת לוֹ, וְיוֹנָתָן הִמְשִׁיךְ לְבַקֵּשׁ וּלְהַפְצִיר: "תֵּן לִי מֵהַוַּפְלִים", אַךְ דָּנִיֵּאל נוֹתַר בְּשֶׁלּוֹ וְהִמְשִׁיךְ לְסָרֵב שׁוּב וָשׁוּב.

וְאָז, הֶחְלִיט יוֹנָתָן לַעֲשׂוֹת מַעֲשֶׂה (שֶׁלֹּא יֵעָשֶׂה!), כְּדֵי לְהַכְרִיחַ אֶת חֲבֵרוֹ לָתֵת לוֹ מֵהֶחָטִיף שֶׁלּוֹ - הוּא קָפַץ וּבֵרֵךְ בְּשֵׁם וּמַלְכוּת: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹקֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם בּוֹרֵא מִינֵי מְזוֹנוֹת"!! וְעַכְשָׁיו הוּא מוֹשִׁיט אֶת יָדוֹ לְעֵבֶר דָּנִיֵּאל, וְרוֹמֵז לוֹ שֶׁיְּמַהֵר וְיִתֵּן לוֹ מֵהַוַּפְלִים, כְּדֵי שֶׁחָלִילָה לֹא תֵּצֵא בִּרְכָתוֹ לְבַטָּלָה...

דָּנִיֵּאל אָכֵן חָשַׁשׁ לְאִבּוּד בִּרְכָתוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ, וְנָתַן לוֹ מִמַּאֲכָלוֹ.

כָּעֵת הִתְעוֹרְרָה הַשְּׁאֵלָה: הַאִם צָרִיךְ יוֹנָתָן לְבָרֵךְ עַתָּה פַּעַם נוֹסֶפֶת עַל הַוַּפְלִים, כִּי אוּלַי בִּרְכָתוֹ הָרִאשׁוֹנָה עַל הַמַּאֲכָל שֶׁבְּיַד חֲבֵרוֹ הָיְתָה לְבַטָּלָה?

תְּשׁוּבָה:

תְּחִלָּה יֵשׁ לְהַדְגִּישׁ, כִּי יוֹנָתָן נָהַג בְּקַלּוּת דַּעַת, וְעָבַר עַל אִסּוּר "לֹא תַחְמֹד", בּוֹ "הֻזְהַרְנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְעוֹלֵל עֲלִילוֹת בְּרֶשַׁע לָקַחְתָּ כָּל אֲשֶׁר לְרֵעֵנוּ" (שַׁעֲרֵי תְּשׁוּבָה ג'-מ"ג); וְגַם יִתָּכֵן שֶׁנֶּהֱנָה מִסְּעֻדָּה שֶׁאֵינָהּ מַסְפֶּקֶת לִבְעָלֶיהָ, וְנֶחְשָׁב הַדָּבָר כַּ"אֲבַק גֵּזֶל"!

וּבַאֲשֶׁר לַשְּׁאֵלָה הַאִם צָרִיךְ עַכְשָׁיו לְבָרֵךְ שׁוּב - הִנֵּה הֲלָכָה בְּיָדֵינוּ (בְּשׁוּ"עַ סי' ר"ו סָעִיף ד'-ה', וּבַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה שָׁם), שֶׁאֵין לְבָרֵךְ לֹא עַל אֹכֶל וְלֹא עַל מַשְׁקֶה, עַד שֶׁיְּבִיאוּהוּ לְפָנָיו, וְיֹאחַז בּוֹ בְּיַד יְמִינוֹ. וְאִם בֵּרֵךְ וְאַחַר כָּךְ הֵבִיאוּ אֲחֵרִים אֶת הַמַּאֲכָל לְפָנָיו - צָרִיךְ לְבָרֵךְ פַּעַם נוֹסֶפֶת. גַּם אִם כִּוֵּן דַּעְתּוֹ עַל מַאֲכָל זֶה שֶׁהָיָה אֵצֶל אֲחֵרִים, אֵין זֶה מוֹעִיל, כֵּיוָן שֶׁבִּשְׁעַת הַבְּרָכָה לֹא הָיָה הַמַּאֲכָל אֶצְלוֹ, וְהַדָּבָר הָיָה תָּלוּי בְּדַעַת אֲחֵרִים, אִם יִתְּנוּ לוֹ אוֹתוֹ אוֹ לֹא.

לְאוֹר הַדְּבָרִים, בַּמִּקְרֶה שֶׁלְּפָנֵינוּ, הֲרֵי בִּשְׁעַת בִּרְכָתוֹ שֶׁל יוֹנָתָן שֶׁנָּהַג כְּגַזְלָן, לֹא הָיָה בָּרוּר שֶׁהַמַּאֲכָל אָכֵן יַגִּיעַ לְיָדָיו, כִּי תָּלוּי הַדָּבָר בְּדַעַת דָּנִיֵּאל בַּעַל הַמַּאֲכָל (שֶׁסֵּרֵב שׁוּב וְשׁוּב לִיתֵּן לְיוֹנָתָן), וּמֵאַחַר שֶׁבְּיַד דָּנִיֵּאל הָיְתָה הַבְּרֵרָה שֶׁלֹּא לִיתֵּן וָפֶל לַחֲבֵרוֹ, מִמֵּילָא, בִּרְכָתוֹ שֶׁל יוֹנָתָן הָיְתָה לְבַטָּלָה, וְצָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ!

אוּלָם, כָּל זֶה הוּא דַּוְקָא בְּאוֹפֶן שֶׁהַבְּרָכָה הָיְתָה "בְּדֶרֶךְ גְּזֵלָה וְחֶמְדָּה", כְּפִי שֶׁנָּהַג יוֹנָתָן, שֶׁדָּרַשׁ אֶת מַאֲכַל חֲבֵרוֹ שׁוּב וָשׁוּב שֶׁלֹּא כַּדִּין, חֶרֶף הִתְנַגְּדוּת חֲבֵרוֹ לָתֵת לוֹ, וּמִמֵּילָא, הַבְּרָכָה נֶאֶמְרָה מִתּוֹךְ הִסְתַּבְּרוּת שֶׁלֹּא יְקַבֵּל אֶת הֶחָטִיף. אֲבָל בְּאֹפֶן שֶׁנִּגַּשׁ תַּלְמִיד אֶל חֲבֵרוֹ שֶׁבְּיָדוֹ חָטִיף, כַּאֲשֶׁר בְּהֶחְלֵט יִתָּכֵן שֶׁיִּתֵּן לוֹ, וּבְלֹא לְבַקֵּשׁ קָפַץ וּבֵרֵךְ עַל הֶחָטִיף, וַחֲבֵרוֹ אָכֵן מִהֵר לִיתֵּן לוֹ מֵהֶחָטִיף - בָּזֶה נִרְאֶה שֶׁבְּדִיעֲבַד הַמְבָרֵךְ אֵינוֹ צָרִיךְ לַחֲזוֹר וּלְבָרֵךְ שׁוּב, כִּי מֵעִקַּר הַדִּין, אֵין אִסּוּר גְּזֵלָה עַל דְּבָרִים פְּעוּטִים שֶׁאֲנָשִׁים לֹא מַקְפִּידִים עֲלֵיהֶם כְּלָל (כְּגוֹן שֶׁנּוֹטֵל מֵחֲבִילַת עֵצִים שֶׁל חֲבֵירוֹ קֵיסָם קָטָן פָּחוֹת מִשְׁוֵה פְּרוּטָה, כַּמְבֹאָר בַּשּׁוּ"עַ חו"מ שנ"ט-א'), וּמִמֵּילָא, גַּם עַל גַּרְגֵּר קָטָן מֵהֶחָטִיף, כְּפִי הַנִּרְאֶה בְּעָלָיו לֹא מַקְפִּיד (וּמִן הַסְּתָם שֶׁיַּסְכִּים לִיתֵּן לַחֲבֵרוֹ קַמְצוּץ זֶה), וְנִמְצָא אֵפוֹא, שֶׁעַל פֵּרוּר אֶחָד מֵהֶחָטִיף, כְּבָר חָלָה בִּרְכַּת הַמְבָרֵךְ, וּמִמֵּילָא עַל סְמַךְ הַבְּרָכָה עַל הַפֵּרוּר, יָכוֹל לְהַמְשִׁיךְ וְלֶאֱכֹל יוֹתֵר...

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי 2", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין