ותן חלקנו: לב רחום של אבא

וְלָקַח אֶת הָרָדִיד וְקָשַׁר בְּמָתְנֶיהָ… שֶׁרָצָה לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ וְלֵידַע אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר הָלְכוּ בָהּ... נָשְׂאוּ רַגְלֵיהֶן וְהָלְכוּ כָּל הַמִּדְבָּר… שָׁלַח יִשְׁמָעֵאל וְלָקַח לוֹ אִשָּׁה מִבְּנוֹת מוֹאָב, וַעֲשִׁיָּיה הָיָה שְׁמָהּ לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל... וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּחֲצִי הַיּוֹם וּמָצָא שָׁם אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל. אָמַר לָהּ: הֵיכָן הוּא יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לֵהּ: הָלַךְ הוּא וְאִמּוֹ לְהָבִיא פֵרוֹת וּתְמָרִים מִן הַמִּדְבָּר. אָמַר לָהּ: תְּנִי לִי מְעַט לֶחֶם וּמְעַט מַיִם, כִּי עָיְפָה נַפְשִׁי מִדֶּרֶךְ הַמִּדְבָּר. אָמְרָה לוֹ: אֵין לִי לֹא לֶחֶם וְלֹא מָיִם. אָמַר לָהּ: כְּשֶׁיָּבֹא יִשְׁמָעֵאל תַּגִּיד לוֹ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וְאִמְרִי לוֹ חַלֵּף אֶת מִפְתַּן בֵּיתְךָ שֶׁאֵינָהּ טוֹבָה לְךָ וְלֹא רְאוּיָה לָךְ. וּכְשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לוֹ אֶת הַדְּבָרִים… וְהֵבִין יִשְׁמָעֵאל וְשִׁלְּחָהּ. שָׁלְחָה אִמּוֹ וְלָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מִבֵּית אָבִיהָ וּפַטִּימָה שְׁמָהּ. וְעוֹד לְאַחַר שָׁלֹשׁ שָׁנִים הָלַךְ אַבְרָהָם לִרְאוֹת אֶת יִשְׁמָעֵאל... וְהִגִּיעַ לְשָׁם בַּחֲצִי הַיּוֹם וּמָצָא אִשְׁתּוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל וְכוּ' מִיָּד הוֹצִיאָה וְנָתְנָה לוֹ. עָמַד אַבְרָהָם וְהָיָה מִתְפַּלֵּל לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל בְּנוֹ, וְנִתְמַלֵּא בֵיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל מִכָּל טוּב וּמָמוֹן וּבְרָכוֹת. וּכְשֶׁבָּא יִשְׁמָעֵאל הִגִּידָה לוֹ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה, וְיָדַע יִשְׁמָעֵאל שֶׁעַד עַכְשָׁיו רַחֲמָיו עָלָיו, כְּרַחֵם אָב עַל בָּנִים (ילקוט שמעוני תורה פרשת וירא, רמז צ"ה)

"וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר, שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד וַיְשַׁלְּחֶהָ. וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר בְּאֵר שָׁבַע" .

הָגָר גֹּרְשָׁה מִבֵּית אַבְרָהָם, נִפְרְדָה דַרְכָּם שֶׁל שְׁנֵי הָאַחִים, יִשְׁמָעֵאל וְיִצְחָק.

לְאַחַר שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ נָתַן לְהָגָר גֵּט, הוּא קָשַׁר רָדִיד לְמָתְנֶיהָ, כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לַעֲקֹב לְהֵיכָן הָלְכוּ וּלְהִתְוַדֵּעַ לִמְקוֹם הִמָּצְאוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ, כִּי יִשְׁאַל אֲנָשִׁים לְהֵיכָן הָלְכָה בַּעֲלַת הָרָדִיד.

הִגִּיעוּ לְמִדְבַּר פָּארָן, וְיִשְׁמָעֵאל נָשָׂא אִשָּׁה מִבְּנוֹת מוֹאָב, וַעֲשִׁיָּה שְׁמָהּ. חָלְפוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים וְאַבְרָהָם הָלַךְ לְחַפֵּשׂ אֶת בְּנוֹ יִשְׁמָעֵאל, הִצְלִיחַ לַעֲקֹב אַחַר נְדוּדָיו עַד שֶׁהִגִּיעַ לְבֵיתוֹ בַּחֲצִי הַיּוֹם. שָׁאַל אַבְרָהָם אֶת אֵשֶׁת יִשְׁמָעֵאל: הֵיכָן יִשְׁמָעֵאל? אָמְרָה לוֹ: הָלַךְ עִם אִמּוֹ לַמִּדְבָּר לְלַקֵּט פֵּרוֹת וּתְמָרִים. בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה אַבְרָהָם מְעַט לֶחֶם וָמַיִם, כִּי הוּא עָיֵף מִן הַדָּרֶךְ. אָמְרָה לוֹ: אֵין לִי. בִּקֵּשׁ מִמֶּנָּה אַבְרָהָם: כַּאֲשֶׁר יַחֲזֹר יִשְׁמָעֵאל, אִמְרִי לוֹ שֶׁבִּקֵּר כָּאן אִישׁ שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁיַּחֲלִיף אֶת מִפְתַּן בֵּיתוֹ כִּי אֵינוֹ טוֹב וְרָאוּי לוֹ.

כַּאֲשֶׁר חָזַר יִשְׁמָעֵאל וְשָׁמַע אֶת הַדְּבָרִים, הֵבִין אֶת הַטָּמוּן בָּהֶם וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ וְאִמּוֹ שָׁלְחָה וְלָקְחָה לוֹ אִשָּׁה מִבֵּית אָבִיהָ, פַטִּימָה שְׁמָהּ.

חָלְפוּ שָׁלֹשׁ שָׁנִים נוֹסָפוֹת, וְשׁוּב הָלַךְ אַבְרָהָם לְבֵיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל, וְהַפַּעַם הִתְקַבֵּל עַל יְדֵי אִשְׁתּוֹ בְּהַכְנָסַת אוֹרְחִים גְּלוּיָה, הִיא הוֹצִיאָה לִכְבוֹדוֹ אֶת כָּל מַה שֶּׁהָיָה בַבָּיִת. עָמַד אַבְרָהָם וְהִתְפַּלֵּל לְהַצְלָחַת בְּנוֹ, וּמִיָּד הִתְמַלֵּא בֵיתוֹ שֶׁל יִשְׁמָעֵאל בְּדֶרֶךְ נֵס בְּכָל טוּב, וּבְמָמוֹן רָב.

כַּאֲשֶׁר חָזַר יִשְׁמָעֵאל לְבֵיתוֹ וְהִתְוַדַּע לְבִקּוּרוֹ הַנּוֹסָף שֶׁל אָבִיו וְעַל תּוֹצְאוֹתָיו, יָדַע כִּי אַבְרָהָם אָבִיו עֲדַיִן חָשׁ כְּלַפָּיו רַחֲמִים, כְּרַחֵם אָב עַל בְּנוֹ.

אָכֵן, בְּסוֹף יָמָיו זָכָה אַבְרָהָם אָבִינוּ לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ שָׁב בִּתְשׁוּבָה.

* * *

לֹא מֵרְצוֹנוֹ שִׁלַּח אַבְרָהָם אֶת בְּנוֹ יִשְׁמָעֵאל. שָׂרָה אִשְׁתּוֹ הִפְצִירָה בוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן, אַךְ הוּא לֹא אָבָה  "וַתֹּאמֶר לְאַבְרָהָם: גָּרֵשׁ הָאָמָה הַזֹּאת וְאֶת בְּנָהּ, כִּי לֹא יִירַשׁ בֶּן הָאָמָה הַזֹּאת עִם בְּנִי עִם יִצְחָק. וַיֵּרַע הַדָּבָר מְאֹד בְּעֵינֵי אַבְרָהָם עַל אוֹדֹת בְּנוֹ". בְּרַם, ה' הוֹרָה לוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֶל אַבְרָהָם: אַל יֵרַע בְּעֵינֶיךָ עַל הַנַּעַר וְעַל אֲמָתֶךָ, כֹּל אֲשֶׁר תֹּאמַר אֵלֶיךָ שָׂרָה שְׁמַע בְּקֹלָהּ, כִּי בְיִצְחָק יִקָּרֵא לְךָ זָרַע".

כְּמוֹ אַבְרָהָם, כָּךְ גַּם הוֹרִים רַבִּים בְּכָל הַדּוֹרוֹת, הָאֹפֶן שֶׁבּוֹ יַלְדֵיהֶם גְּדֵלִים יוֹצֵא מִשְּׁלִיטָתָם. אֵצֶל אַבְרָהָם הָיָה זֶה בְּצִוּוּי ה', לֹא הָיְתָה בְרֵרָה, חִנּוּכוֹ שֶׁל בְּנוֹ יִצְחָק עָמַד בְּסַכָּנָה. הַחֲבֵרוּת בֵּינֵיהֶם הָיְתָה עֲלוּלָה לְסַכֵּן אֶת יִצְחָק הַטָּהוֹר, וַה' צִוָּה עָלָיו בִּמְפֹרָשׁ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

אֵצֶל הוֹרִים אֲחֵרִים הִתְפַּצְּלוּת הַדֶּרֶךְ יְכוֹלָה לְהִתְרַחֵשׁ מֵאֶלֶף סִבּוֹת אֲחֵרוֹת.

אֱמֶת, אֵין הַדָּבָר בִּשְׁלִיטָתָם, אֲבָל אֶת מַה שֶּׁנּוֹתַר בִּשְׁלִיטַת הַהוֹרִים, עֲלֵיהֶם לְמַלֵּא בְּלֹא הִסּוּס וּבְכָל דָּרֶךְ. אַבְרָהָם אָבִינוּ נֶאֱלַץ לְגָרֵשׁ אֶת בְּנוֹ מִבֵּיתוֹ, אֲבָל הוּא צָעַד בַּמִּדְבָּרִיּוֹת כְּדֵי לָלֶכֶת לְבַקֵּר אוֹתוֹ! פַּעַם בִּתְקוּפָה הוּא הִגִּיעַ, הִתְבּוֹנֵן, נָתַן אֶת מִלָּתוֹ וְהָלַךְ, בְּתִקְוָה שֶׁהִיא תַשְׁפִּיעַ. וְהִיא הִשְׁפִּיעָה, וְיִשְׁמָעֵאל הִרְגִּישׁ אֶת לִבּוֹ הָרַחוּם שֶׁל אָבִיו, וְיָדַע כִּי עֲדַיִן הוּא אוֹהֵב אוֹתוֹ, וְכָךְ זָכָה אַבְרָהָם לְפָחוֹת בְּסוֹף יָמָיו, לִרְאוֹת אֶת בְּנוֹ יִשְׁמָעֵאל שָׁב לְמוּטָב.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן