בניסיון הפוריות שלי, היצר הרע מצליח בעיקר בזקנה

בואי נתחיל מבראשית...

בבראשית ג' מסופר על הנחש שהחטיא את אדם וחוה. לפי המדרש, הנחש הוא היצר הרע, שהיה באותם ימים מחוץ לגוף האדם, ולאחר חטא האדם הראשון הוא נהיה חלק בלתי נפרד ממנו.

היצר הרע מכונה "מלך זקן וכסיל", ובכך רומז על דרך הלחימה שלו באדם.
מלך, משום שהיצר הרע מביא אותנו לגאווה ולרדיפת הכבוד.
זקן, משום שמביא אותנו לייאוש ולתשישות כח.
וכסיל, משום שמביא אותנו לרדיפת תאוות ומידות רעות.

בניסיון הפוריות שלי, היצר הרע מצליח בעיקר בזקנה.
מן תחושת עייפות אופפת אותי מבוקר לבוקר. כבובה על חוט אני נמשכת מטה בכוח הכבידה.
שוב חוזרת ההרגשה שאין חדש תחת השמש, שעברתי כבר הכל, ניסיתי הכל ומה כבר יתחדש עלי? לא מוצלחת, לא יכולה, אין כח לקום ואין סיכוי.

אז כיצד נילחם ביצר הרע בעניין זה? בכל נפילה, נקום ונעשה התחלה חדשה.
"מה שהיה היה, העיקר להתחיל מהתחלה, אבא תחדש אותי לגמרי, תדליק לי את הנשמה".

בואי נתחדש...
כפי שהקב"ה מחדש עלינו בכל יום תמיד מעשה בראשית, הוא יחדש עלינו את החודש הזה לטובה ולברכה.

נשיל מעלינו את נשל הנחש, את התאים הפגועים, הזיכרונות והעיצבונות.
ננוע הלאה, ניפרד מהישן ונתחיל בתהליך ההתחדשות.
נפנה מקום לדברים חדשים שיכנסו לחיינו, התקווה, האמונה והאהבה.
נריח שוב את ניחוח החדש שאפף אותנו בתחילת הנישואין, שתחת חופה החלטנו בגאון להקים בית על ערכי היהדות. בית מלא בצחוקם של ילדים, בית של קיום מצוות בשמחה, בית של הכנסת אורחים. אז נכון שחלפו השנים ואין ילדים, השמחה לעיתים נעדרת וגם האורחים התמעטו, אך החוכמה היא להתחיל כל פעם מחדש. לחזור להבנה הראשונית שכל דבר יכול להתגשם בקלות ובפשטות, כי הקב"ה הוא אדון הכל, המחיה כל נשמה, אשר בורא בכל יום אינספור עוללים ויונקים בכל העולם כולו, כך שבעת ובזמן המתאים לנו, בחסדו הגדול ימלא את ידינו.

החליטי שהכל חדש: שמלה חדשה, ארוחת ערב נעימה, אהבה שאינה תלויה בדבר ושמחה בזוגיות, "כְּשַׂמְּחָךָ יְצִירְךָ בְּגַן עֵדֶן מִקֶּדֶם".

אבא, חדש ימינו כקדם, כפי שהיה בגן עדן טרם האכילה מעץ הדעת, כאשר הרגשנו בך באמת בלי הצורך לחקור ולדעת.
אז נוכל לשיר בקול גדול:
"הַלְלוּיָהּ. שִׁירוּ לה' שִׁיר חָדָשׁ. תְּהִלָּתו בִּקְהַל חֲסִידִים.
יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעשָׂיו. בְּנֵי צִיּון יָגִילוּ בְמַלְכָּם.
יְהַלְלוּ שְׁמו בְמָחול. בְּתף וְכִנּור יְזַמְּרוּ לו.
כִּי רוצֶה ה' בְּעַמּו. יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה".

לישועתכן קיוויתי,
אוהבת,
אני