פרשת וזאת הברכה לילדים: הרך הנימול שהובא לתפילה

וּבְרִיתְךָ יִנְצֹרוּ (דְּבָרִים ל"ג, ט'), בְּרִית מִילָה (רַשִׁ"י).

בְּבֹקֶר אֶחָד הִגִּיעָה גְּבֶרֶת בַּעֲלַת-תְּשׁוּבָה לְאֶחָד מִבָּתֵּי הַכְּנֶסֶת, וְנֶעֶמְדָה בַּפֶּתַח כְּשֶׁבְּיָדָהּ עֲרִיסָה עִם תִּינוֹק. נִגַּשׁ אֵלֶיהָ הַגַּבַּאי וְשָׁאַל בַּמֶּה יוּכַל לַעֲזֹר לָהּ.

הָאִשָּׁה, שֶׁהָיְתָה נִרְגֶּשֶׁת מְאֹד, הִסְבִּירָה: "הַיּוֹם הִגִּיעַ בְּנִי לַיּוֹם הַשְּׁמִינִי לְהִוָּלְדוֹ, וּבְעוֹד מִסְפָּר שָׁעוֹת נִזְכֶּה בְּע"ה לְהַכְנִיסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ. הֶחְלַטְתִּי לְהָבִיא אֶת הָרַךְ הַנִּמּוֹל לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁיִּסְפֹּג אֲוִירָה שֶׁל תְּפִלָּה וּקְדֻשָּׁה, טֶרֶם הִכָּנְסוֹ בִּבְרִיתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ..." (כְּאִמּוֹ שֶׁל רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן חֲנַנְיָה, שֶׁהָיְתָה מוֹלִיכָה אֶת עֲרִיסָתוֹ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ כְּדֵי שֶׁיִּדַּבְּקוּ דִּבְרֵי תּוֹרָה בְּאָזְנָיו, וְזָכְתָה שֶׁנֶּאֱמַר עַל בְּנָהּ: 'אַשְׁרֵי יוֹלַדְתּוֹ').

הַתִּינוֹק הֻכְנַס לְהֵיכַל בֵּית הַכְּנֶסֶת, וְהִנֵּה, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ הַחַזָּן לְתַחֲנוּן, הִכְרִיז הַגַּבַּאי: "אֵין תַּחֲנוּן, נִמְצָא כָּאן חָתָן!"

"חָתָן?!", תָּמְהוּ הַמִּתְפַּלְּלִים, "הֵיכָן?". הַגַּבַּאי הִצְבִּיעַ עַל הַתִּינוֹק שֶׁבָּעֲרִיסָה... הֲלֹא כָּךְ אָמְרָה צִפֹּרָה (שְׁמוֹת ד', כ"ה) "חֲתַן דָּמִים אַתָּה לִי"! וְנֶאֱמַר בְּמַסֶּכֶת נְדָרִים (ל"ב.): "צֵא וּרְאֵה מִי קָרוּי חָתָן? - הֱוֵי אוֹמֵר: זֶה הַתִּינוֹק", וּבֵאֵר הָרֹא"שׁ: "שֶׁמְּחַתְּנִים אוֹתוֹ בְּמִצְוָה רִאשׁוֹנָה"!

רַבִּים מֵהַמִּתְפַּלְּלִים לֹא הִסְכִּימוּ עִם הַגַּבַּאי: "כָּל מַה שֶּׁמָּצִינוּ בַּפּוֹסְקִים הוּא שֶׁ'בַּעֲלֵי הַבְּרִית', דְּהַיְנוּ אֲבִי הַבֵּן הַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק, פּוֹטְרִים מִתַּחֲנוּן (אוֹ בַּמָּקוֹם בּוֹ נֶעֱרֶכֶת הַמִּילָה, יְעֻיַּן שׁוּ"עַ סי' קל"א ס"ד), אַךְ הֵיכָן מָצִינוּ שֶׁהַתִּינוֹק פּוֹטֵר?!".

מָה הַדִּין בְּמִקְרֶה זֶה? הַאִם אָכֵן נוֹכְחוּת הַתִּינוֹק פּוֹטֶרֶת מֵאֲמִירַת תַּחֲנוּן?

תְּשׁוּבָה

הֵשִׁיב גִּיסִי מָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי חַיִּים קַנְיֶבְסְקִי שְׁלִיטָ"א, שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ פּוֹטֵר מִתַּחֲנוּן. וְנִרְאֶה שֶׁטַּעֲמוֹ הוּא, שֶׁדַּוְקָא הָאָב שֶׁחַיָּב בְּמִצְווֹת, וּמֻטֶּלֶת עָלָיו מִצְוָה זוֹ שֶׁל מִילַת בְּנוֹ, הוּא פּוֹטֵר מִתַּחֲנוּן, מִפְּנֵי שֶׁיּוֹם זֶה אֶצְלוֹ הוּא יוֹם טוֹב, (וְכֵן אֵצֶל הַמּוֹהֵל וְהַסַּנְדָּק), וְכָל הַצִּבּוּר נִגְרָר אַחֲרָיו. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַתִּינוֹק, שֶׁאֵינוֹ מְצֻוֶּה לָמוּל אֶת עַצְמוֹ (בְּעוֹדוֹ תִּינוֹק), וְאֵינוֹ אֶלָּא 'חֶפְצָא' שֶׁל מִצְוָה, אַךְ אֵין אֶצְלוֹ שִׂמְחָה שֶׁל קִיּוּם מִצְוַת מִילָה, וּמִמֵּילָא אֵינוֹ פּוֹטֵר מִתַּחֲנוּן. זֹאת וְעוֹד, שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ מִתְפַּלֵּל עִם הַצִּבּוּר, וְלָכֵן לֹא מִסְתַּבֵּר שֶׁפּוֹטֵר אוֹתָם מֵאֲמִירַת תַּחֲנוּן, (וִיעֻיַּן בְּ'שֵׁבֶט הַלֵּוִי' ח"ה סי' י"ב).

וְיֵשׁ לְצַיֵּן, שֶׁבַּמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (סי' קל"א סקכ"ה) הֵבִיא בְּשֵׁם הָאֵלִיָּה רַבָּה, שֶׁאִם מִתְפַּלְּלִים מִנְחָה לְאַחַר הַבְּרִית (בִּשְׁעַת סְעֻדַּת הַבְּרִית) אֵצֶל הַתִּינוֹק, אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אוּלָם אִם מִתְפַּלְּלִים בְּבַיִת אַחֵר (שֶׁהַתִּינוֹק אֵינוֹ שָׁם), אֲזַי אוֹמְרִים תַּחֲנוּן, אַף עַל פִּי שֶׁנּוֹכְחִים שָׁם בַּעֲלֵי הַבְּרִית. וְאִם כֵּן, רוֹאִים אָנוּ שֶׁנּוֹכְחוּת הַתִּינוֹק, אָכֵן מְהַוָּה סִבָּה לִפְטֹר מִתַּחֲנוּן.

אוּלָם, נִרְאֶה שֶׁאֵין מִשָּׁם רְאָיָה לְנִדּוֹנֵנוּ, מִשּׁוּם שֶׁשָּׁם הַמְדֻבָּר הוּא לְאַחַר הַבְּרִית, וּכְּדֵי לִפְטֹר אָז מִתַּחֲנוּן, צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה זוֹ עֲדַיִן 'שְׁעַת הַשִּׂמְחָה', הֶמְשֵׁךְ וְחִבּוּר לְשִׂמְחַת מִצְוַת הַמִּילָה; וּבָזֶה אוֹמְרִים הַפּוֹסְקִים, שֶׁאִם הַתְּפִלָּה שֶׁלְּאַחַר הַבְּרִית נֶעֱרֶכֶת בְּבֵית הַתִּינוֹק, יֵשׁ לְכָךְ שַׁיָּכוּת לְשִׂמְחַת מִצְוַת הַבְּרִית; הַכֹּל רוֹאִים כָּאן אֶת הֶמְשֵׁךְ שִׂמְחַת מִצְוַת הַמִּילָה, וּלְפִיכָךְ אֵין אוֹמְרִים תַּחֲנוּן. אֲבָל אִם נֶעֱרֶכֶת הַתְּפִלָּה שֶׁלְּאַחַר הַבְּרִית בְּמָקוֹם אַחֵר, אֵין בְּמָקוֹם זֶה 'חִבּוּר' וְשַׁיָּכוּת לַמִּצְוָה, וּלְפִיכָךְ אֵין סִבָּה לִפְטֹר מִתַּחֲנוּן.

זֹאת וְעוֹד, שֶׁיִּתָּכֵן שֶׁדַּוְקָא לְאַחַר הַבְּרִית זוֹכֶה הַתִּינוֹק לַתֹּאַר 'חָתָן', כְּפִי שֶׁאוֹמֶרֶת צִפֹּרָה לְאַחַר שֶׁמָּלָה אֶת בְּנָהּ 'חֲתַן דָּמִים לַמּוּלֹת', וְשֶׁמָּא רַק אָז, לְאַחַר שֶׁהָפַךְ לְ'חָתָן', וּלְאַחַר שֶׁזָּכָה לְגִלּוּי אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא (יְעֻיַּן בְּדַרְכֵי מֹשֶׁה בְּסי' קל"א) - יָכוֹל לִפְטֹר מִתַּחֲנוּן. אַךְ לֹא קֹדֶם הַבְּרִית.

לְסִכּוּם: הַתִּינוֹק (לִפְנֵי מִילָתוֹ) אֵינוֹ פּוֹטֵר מֵאֲמִירַת תַּחֲנוּן.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין