מדוע אסור לפרוע חוב בשבת?

א. בַּשַּׁבָּת הַקּוֹדֶמֶת לָמַדְנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר פּוֹתְחִים שַׂקִּית אֹכֶל, אוֹ עֲטִיפָה אַחֶרֶת יֵשׁ לְהִזָּהֵר לְכַתְּחִלָּה לֹא לִקְרוֹעַ בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אוֹתִיּוֹת, מֵאַחַר וְהַקְּרִיעָה הִיא כְּמוֹ מְחִיקָה וַהֲרֵי אָסוּר לִמְחֹק אוֹתִיּוֹת בְּשַׁבָּת. אוּלָם, בְּמִקְרֶה שֶׁאֵין בְּרֵירָה - לְדַעַת הַסְּפָרַדִּים מֻתָּר לְהָקֵל לִפְתֹּחַ גַּם בְּמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ אוֹתִיּוֹת. מֵאַחַר, וְהָאִסּוּר כָּאן הוּא מִדְּרַבָּנָן וְאֵין לוֹ כַּוָּנָה כְּלָל לִמְחֹק אֶלָּא לִפְתֹּחַ כְּדֵי לֶאֱכוֹל. וְהָאַשְׁכְּנַזִּים מַחֲמִירִים בְּכָךְ.

ב. בַּקְבּוּק יַיִן חָדָשׁ שֶׁיֵּשׁ עַל מִכְסֵהוּ צִפּוּי פְּלַסְטִיק שֶׁרְשׁוּמִים עָלָיו אוֹתִיּוֹת, לְדַעַת הַפּוֹסְקִים הַסְּפָרַדִּים - מֻתָּר לְקָרְעוֹ בְּשַׁבָּת, וּבְנֵי אַשְׁכְּנַז אוֹסְרִים.

ג. בִּיסְקְוִיטִים וְעוּגִיּוֹת שֶׁיֵּשׁ עֲלֵיהֶם כְּתָב - מֻתָּר לֶאֱכוֹל אוֹתָם לְלֹא חֲשָׁשׁ, וְאֵין בְּכָךְ אִסּוּר מוֹחֵק.

ד. עוּגָה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ אוֹתִיּוֹת מִקְּרֶם וְכַדּוֹמֶה - יֵשׁ מִי שֶׁמַּחֲמִיר לֹא לַחֲתוֹךְ אוֹתָם, מֵאַחַר וְהַכְּתָב נַעֲשָׂה מֵחֹמֶר אַחֵר וְלֹא מִגּוּף הָעוּגָה. אוּלָם, לַסְּפָרַדִּים, נִתָּן לְהָקֵל לַחֲתוֹךְ אֶת הָאוֹתִיּוֹת גַּם עַל יְדֵי סַכִּין.

ה. מֻתָּר לִשְׁבֹּר בֵּיצָה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ אוֹתִיּוֹת (חוֹתֶמֶת), וּבְנֵי אַשְׁכְּנַז אוֹסְרִים.

ו. לָמַדְנוּ שֶׁכַּאֲשֶׁר הָאָדָם מַלְוֶה לַחֲבֵרוֹ צָרִיךְ לִכְתֹּב שְׁטָר, וּבִגְלַל זֶה אָסוּר לְהַלְווֹת בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִכְתֹּב. וְכָעֵת נוֹסִיף, שֶׁכַּאֲשֶׁר אָדָם פּוֹרֵעַ אֶת חוֹבוֹ אָז צָרִיךְ לִקְרוֹעַ אֶת הַשְּׁטָר אוֹ לִמְחֹק אוֹתוֹ, גַם אִם פּוֹרֵעַ לַחֲבֵרוֹ חֵלֶק מֵהַסְּכוּם, יֵשׁ לִמְחֹק אֶת הַסְּכוּם הַקּוֹדֵם וּלְתַקֵּן אֶת סְכוּם הַהַלְוָאָה הָעַדְכָּנִי. מִשּׁוּם כָּךְ, אָסְרוּ חֲכָמִים לִפְרֹעַ חוֹב בְּשַׁבָּת גְּזֵרָה שֶׁמָּא יִמְחֹק. וְלֹא דַוְקָא לְגַבֵּי כֶּסֶף שֶׁהוּא מֻקְצֶה, אֶלָּא גַם לְגַבֵּי מוּצָרִים וַחֲפָצִים שׁוֹנִים שֶׁאֵינָם מֻקְצֶה. וְלָכֵן, מִי שֶׁחַיָּב לַחֲבֵרוֹ אֲפִילוּ חֵפֶץ שֶׁמֻּתָּר בְּטִלְטוּל בְּשַׁבָּת - לֹא יַחֲזִירֶנּוּ בְּשַׁבָּת, אֶלָּא יְחַכֶּה לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אֲבָל מֻתָּר לִמְחוֹל לַחֲבֵרוֹ עַל הַחוֹב בְּשַׁבָּת, בְּאֹפֶן שֶׁיֹּאמַר לוֹ: "חוֹבְךָ מָחוּל לְךָ!".

רַעֲיוֹן מִפָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ - כִּי תֵצֵא

נֶאֱמַר בַּפָּרָשָׁה: "כִּי יִקַּח אִישׁ אִשָּׁה וּבְעָלָהּ וְהָיָה אִם לֹא תִמְצָא חֵן בְּעֵינָיו כִּי מָצָא בָהּ עֶרְוַת דָּבָר וְכָתַב לָהּ סֵפֶר כְּרִיתֻת וְנָתַן בְּיָדָהּ וְשִׁלְּחָהּ מִבֵּיתוֹ" מְצִיאוּת זוֹ שֶׁל בְּנֵי זוּג שֶׁאֵינָם מִסְתַּדְּרִים וּמַחְלִיטִים לְהִתְגָּרֵשׁ - מְצוּיָה בִתְקוּפָתֵנוּ יוֹתֵר מִבְּכָל הַתְּקוּפוֹת שֶׁהָיוּ בֶעָבָר. בָּתֵּי הַדִּין מְלֵאִים בְּזוּגוֹת הַמְּבַקְּשִׁים לְהִפָּרֵד, וּבְרֹב הַמִּקְרִים יֵשׁ יְלָדִים שֶׁנִּמְצָאִים בָּאֶמְצַע וְנִקְרָעִים לִשְׁנַיִם. וְיֵשׁ לָתֵת אֶת הַדַּעַת עַל הַדָּבָר הַזֶּה וּלְהָבִין מָה נִתָּן לַעֲשׂוֹת כְּדֵי לְצַמְצֵם אֶת הַמִּקְרִים הַלָּלוּ לְטוֹבַת כֻּלָּם.

תּוֹרָתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה תוֹרַת חַיִּים הִיא, וְאֶת הָאוֹפְּצְיָה לְהִתְגָּרֵשׁ הִיא נוֹתֶנֶת רַק כַּאֲשֶׁר כָּלוּ כָל הַקִּצִּין וְיֵשׁ סִבּוֹת אֲמִתִּיּוֹת וּמֻצְדָּקוֹת לְכָךְ. פְּעָמִים רַבּוֹת וְאוּלַי בְרֹב הַפְּעָמִים עַל אַף הַתְּחוּשָׁה שֶׁל אֶחָד הַצְּדָדִים אוֹ שֶׁל שְׁנֵיהֶם שֶׁזֶּה מֻצְדָּק - הָאֱמֶת הִיא שֶׁזֶּה כְלָל לֹא מֻצְדָּק וְנִתָּן לִמְנוֹעַ אֶת זֶה.

חַיֵּי נִשּׂוּאִין הֵן מְשִׂימָה כְלָל לֹא פְשׁוּטָה. הַשֹּׁנִי וְהַמֶּרְחָק בֵּין אָפְיוֹ שֶׁל הָאִישׁ לְאוֹפְיָהּ שֶׁל הָאִשָּׁה הוּא עָצוּם, וְלַהֲפֹךְ אוֹתָם לְגוּף אֶחָד וְלִנְשָׁמָה אַחַת - זוֹ מְשִׂימָה קָשָׁה. וְהַבְּעָיָה מַחֲרִיפָה עוֹד יוֹתֵר, כְּשֶׁנִּגָּשִׁים לִמְשִׂימָה זוֹ לְלֹא כָל הַדְרָכָה וּפוֹעֲלִים לְפִי אִינְטוּאִיצְיָה וְחוּשׁ טִבְעִי, שֶׁבְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר מְסַבֵּךְ אֶת הַמַּצָּב.

טָעוּת נָפוֹצָה הַמִּתְעוֹרֶרֶת בַּתְּקוּפָה הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאַחֲרֵי הַנִּשּׂוּאִין הִיא הַמַּחֲשָׁבָה שֶׁאֲנַחְנוּ דוֹמִים. כְּלוֹמַר, כָּל אָדָם נִמְשָׁךְ בְּאֹפֶן טִבְעִי לְמִי שֶׁדּוֹמֶה לוֹ, כִּי הוּא מוֹצֵא אֶת הַמְּשֻׁתָּף בֵּינֵיהֶם וְזֶה מָה שֶׁמְּחַבֵּר. גַּם בֵּין חֲבֵרִים, מִי שֶׁהוּא פָּעִיל וְתוֹסֵס לֹא יִסְתּוֹבֵב עִם מִישֶׁהוּ סָגוּר וּמֻפְנָם. וּמִמֵּילָא, כְּשֶׁאָדָם נִפְגָּשׁ עִם אִשָּׁה הוּא מְחַפֵּשׂ בָּהּ אֶת הַמְּשֻׁתָּף וְאֶת הַמַּתְאִים לוֹ וְזֶה מָה שֶׁגּוֹרֵם לוֹ לְהַחְלִיט לָבוֹא עִמָּהּ בִבְרִית הַנִּשּׂוּאִין. וְכֵן לְהֵפֶךְ, אִשָּׁה מַחְלִיטָה לְהִנָּשֵׂא לָאִישׁ בִּגְלַל שֶׁהִיא מוֹצֵאת בּוֹ אֶת מָה שֶׁהִיא אוֹהֶבֶת וּמָה שֶׁדּוֹמֶה לָהּ. לְדֻגְמָא: שְׁנֵיהֶם אוֹהֲבִים טֶבַע, שְׁנֵיהֶם אוֹהֲבִים מוּסִיקָה קְלָאסִית וְכוּ' וְכוּ'.. הַבְּעָיָה הִיא שֶׁלְּאַחַר הַחֲתֻנָּה פִתְאוֹם מְגַלִּים שֶׁהֵם כְּלָל וּכְלָל לֹא דוֹמִים. מַדּוּעַ? וּמָה עוֹשִׂים? עַל כָּךְ נַסְבִּיר מָחָר!

להזמנת סדרת החוברות "5 דקות תורה" חייגו 050-4141040 או הירשמו כאן