העצמה אישית מניצול שואה: "הם הרגו את כל המשפחה שלי, אבל לא הצליחו לשבור את רוחי"

בסרטון שעושה שמות ברשת, מספר דיוויד ס. ויסניה בן ה-90, כיצד הצליח להימלט מציפורני הנאצים ימ"ש, לאחר ששהה כשלוש שנים במחנה ההשמדה אושוויץ. "כשהגעתי לאושוויץ, מיד לאחר שזכיתי במספר שקועקע על זרועי, הסתכלתי על איש הס.ס שעמד שם מלפניי, והעיניים שלי נחתו על החגורה שלו – עליה היה כתוב בגרמנית: 'אלוקים איתנו'. אז אמרתי לעצמי: 'אלוקים לא איתך, ואני הולך להוכיח את זה'".

ממשיך ויסניה ומספר כי השבועות הבאים במחנה היו רצח, על כל המשתמע מכך. "התפקיד שלי היה לאסוף את הגופות. לילה אחד, שבועיים לאחר סחיבת הגופות, הגיע מפקד הבלוק ושאל: 'מי יכול לשיר?'. כמובן שכולם ידעו שויסניה שר, והצביעו עליי. הלכתי איתו והופעתי, וזה הפך אותי לאסיר עם פריבילגיה".

עשרות שנים לאחר מכן, לאחר שניצל ושרד את המחנה, הפך ויסניה לחזן בעל שם עולמי. אחד מהשירים היותר חשובים שזכה לשיר לדבריו, הוא שיר בפולנית המדבר על אושוויץ. "בדצמבר 1944, הנאצים התחילו לפנות את אושוויץ. אני הייתי באחד הטרנספורטים, וכשהגענו לדכאו – הבנתי ששם אני כבר לא אוכל לשרוד. באושוויץ נהניתי מפריבילגיות, אבל כאן אף אחד לא הכיר אותי. בשלב זה התחלתי לחפש דרכים לצאת מדכאו".

"פתאום, מתוך האש, ראיתי אותו"

ויסניה החליט שיעשה הכול כדי להימלט מהמחנה הידוע לשמצה. "זה היה בזמן שפינינו את הרכבים עמוסי הגוויות אל התעלות שמחוץ למחנה. פתאום מצאתי באחת המכוניות את חפירה, וידעתי שזו ההזדמנות שלי.

"הלכתי קדימה לכיוון האש שבה שרפנו את הגוויות, מבלי לדעת לאן אני באמת הולך. שמעתי שאגות אדירות של טנקים – וכל השיירה הזו עצרה בשבילי. מתוך הלהבות ראיתי אותו פתאום – ג'יימס ל. וולקר, מדרום קרוליינה".

החיילים האמריקאים שהגיחו משום מקום – מסרו לויסניה מדי צבא, והוא עלה חיש קל לטנק שלהם. "כשהגעתי הביתה מצאתי שהמשפחה שלי מתה, אך לשמחתי נודע לי מאוחר יותר שאבי התנגד להם והם אפילו מצאו אקדח ברשותו. הם הרגו את כל המשפחה שלי, אבל לא הצליחו לשבור את רוחי".

אבל גם משם הצליח ויסניה להתעלות, והקים משפחה חדשה ושמחה. נכדו שהלך בדרכו והפך לפסנתרן מצליח, מלחין כיום את השירים שלו מפולנית לאנגלית.