פרשת ראה

חוק צחוק

נקודת האיזון שתוארה אצל אברהם אבינו: גם כשהמציאות עדיין לא ממש "חיים כבקשתך", ניתן עדיין לשנות את תחושתנו באמצעות הדגשת הנקודות החיוביות שבהווה, או בהתייחסות לדברים הטובים יותר שקרו לנו

  • כ"ו חשון התשע"ד
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

יהודי יושב בבית קפה בחו"ל וקורא עיתון בערבית. שואל אותו חברו: "למה אתה קורא עיתון של ערבים?".

"תשמע", משיב היהודי, "פעם הייתי קורא עיתונים יהודיים, אבל כל הזמן כתוב שם את אותן החדשות: הישראלים נרדפים, ישראל מותקפת, יש אנטישמיות, יש אבטלה, היהודים חיים בעוני, סכנת התבוללות... בקיצור, דיכאון".

"ועיתון ערבי לא מדכא?!", מתפלא החבר.

"להיפך!", משיב היהודי, "בעיתונים הערבים אני קורא שהיהודים בונים פצצות חכמות, שהיהודים שולטים בכל מדינת ישראל כולל השטחים, שהיהודים שולטים בערבים, שהיהודים שולטים בכל הבנקים, שהיהודים עשירים ורבי עוצמה... בקיצור, תענוג!".

* * *

בסופה של פרשת השבוע שעבר כותבת התורה שאברהם אבינו מתבשר מפי האלוקים שייוולד לו בן. אברהם שמח מאוד למשמע הבשורה, עד כדי כך שהוא מתחיל לצחוק. לעומת זאת, בפרשת השבוע הנוכחית מתבשרים שרה ואברהם מפי המלאכים שבאו לבקר בביתם שעוד שנה יהיה להם בן.

כששרה שומעת את בשורת המלאכים היא מתחילה לצחוק. מדוע? כי היה לה קשה מאוד לקלוט שסוף סוף תמו שנות עקרותה המרובות, סבלה הבלתי נתפס הגיע לקצו. אלוקים מעיר לאברהם על כך ששרה צחקה, אולם בל נטעה חלילה לחשוב ששרה חטאה בכך שצחקה, זה אמנם לא היה ראוי לפי דרגתה הגדולה, אך לא היה זה חטא.

ההוכחה לכך היא - ששמו של יצחק אבינו נגזר בין השאר מהצחוק של הוריו, ואם היה זה חטא, לא היו מנציחים את ´חטאה´ של שרה בשמו של בנה. סיבה נוספת לשמו של יצחק היתה השמחה והצחוק ששרו בעולם בלידתו, שהרי עקרות רבות נפקדו עם שרה, וחולים רבים נתרפאו באותו הזמן.

ברשותכם קוראים נכבדים הבה נתבונן יחדיו במילים בהן מגדירה התורה את שמחתו של אברהם אבינו: "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד"... פירוש: אברהם שמח כל כך עד שהוא נותן ביטוי לשמחתו באמצעות הצחוק. ולא זו בלבד אלא הוא מבטא בשפתיו את הפלא הגדול - אני בן מאה וייוולד לי בן!!

מי שהתבשר בעבר בבשורה מפתיעה ומשמחת במיוחד, יכול לנסות להיזכר ברגעי האושר הראשוניים, ולהנהן בראשו לאות הזדהות עם התיאור של התורה על אברהם.

אבל שמחתו של אברהם לא היתה ערטילאית ומופשטת, אברהם הגדיר לעצמו היטב את המציאות: למרות שבן מאה שנה אנכי - אני שמח שבגיל כזה יהיה לי בן. זוהי הסתכלות ריאלית על ההווה לצדתקווה איתנה ושמחה פנימית במשמעות הדברים, למרות שהבשורה היא עדיין הבטחה בלבד.

* * *

החיים סוחפים אותנו במרוץ מטורף ובשעטה אדירה, אין זמן ל"פסק זמן" בעולם המעשה. מי שלא כאן ועכשיו - שינסה לתפוס את הרכבת הבאה... כל הזמן ישנה תחושה שחייבים להספיק ולתפוס ככל האפשר. כך ברא הקב"ה את עולמו ואת מטבע החיים!

העולם בנוי כך שאנו שמחים כשמתמלא רצוננו, לבין צער ותחושת החמצה והפסד כשפני הדברים להיפך... אם נסתכל היטב נוכל להבחין שהצער וההחמצה אינם בלתי ניתנים לשינוי, בעצם, האדם גורם אותם לעצמו. שהרי אם נסתכל על "חצי הכוס המלאה" – על הדברים שבעצם כן קיבלנו היום, על הפרטים הקטנים שעשו לנו טוב, נוכל ליהנות ממה שיש ולא לבכות רק את מה שאין.

זווית הראיה של האדם על המאורע היא זו שקובעת האם לחייך או להצטער, האם לצחוק או לבכות. בדיוק כמו שהיהודי בחר לקרוא עיתונים ערבים שאינם משקפים את תמונת המצב האמיתית, אך ברור לכולם שגם העיתונים היהודים מגזימים לא מעט כדי לסחוט רגשות רחמים עצמיים.

כאן מגיעה נקודת האיזון שתוארה לעיל אצל אברהם אבינו: גם כשהמציאות עדיין לא ממש "חיים כבקשתך", ניתן עדיין לשנות את תחושתנו באמצעות הדגשת הנקודות החיוביות שבהווה, או בהתייחסות לדברים הטובים יותר שקרו לנו. כל בר דעת מפנים שאת מה שקרה לא ניתן לשנות שוב, לכן ישנו פתגם ידוע בעולם: "לא בוכים על חלב שנשפך", כי אולי הכד יתמלא שוב בנוזל, אך אלו יהיו דמעותיך ולא החלב...

אחים יקרים, אם נתמיד להתאמץ, גם כשלא הולך לנו, לראות את החיובי והמשמח בלא להתעלם או להדחיק את הצד השלילי והמצער שבדבר, מובטחים לנו חיים קלים ונעימים הרבה יותר. אסיים במשפט אחד שאמרתי לחבר ברגע של שמחה, ולאחר מכן ראיתי כמה אנשים נהנו ממנו: "גם הומור שחור – הוא סיבה טובה לחייך"!!!

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת וירא – כל הסרטים ב-VOD הידברות

 

תגיות:פרשת השבועצחוקפרשת וירא

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה