פרשת עקב לילדים: תפילה בביתן הטלפון הציבורי

וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם (דְּבָרִים י"א, י"ג). עֲבוֹדָה שֶׁהִיא בַּלֵּב, וְזוֹ הִיא תְּפִלָּה (רַשִׁ"י).

לְהַלָּן מִכְתָּב שֶׁנִּשְׁלַח מֵאֵת יְהוּדִי שֶׁמְּבַקֵּשׁ לִשְׁאֹל הַאִם עָלָיו לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה מֵחֲמַת מַעֲשֶׂה שֶׁעָשָׂה:

בְּעֵת שְׁהוּתִי בְּחוּץ לָאָרֶץ, נִקְלַעְתִּי לִרְחוֹב הוֹמֶה אָדָם, וְהִבְחַנְתִּי שֶׁהַשְּׁקִיעָה קְרוֹבָה, וַעֲדַיִן לֹא הִתְפַּלַּלְתִּי מִנְחָה. נוֹדַע לִי שֶׁבְּכָל הָאֵזוֹר לֹא קַיָּם בֵּית כְּנֶסֶת, וְחָשַׁבְתִּי בְּלִבִּי, שֶׁלְּהִתְפַּלֵּל כָּאן בָּרְחוֹב, לְמוּל עֵינֵיהֶם שֶׁל הַנָּכְרִים, זֶה לֹא שַׁיָּךְ, כִּי אֵרָאֶה בְּעֵינֵיהֶם כְּחָרִיג וּמוּזָר, וְיִתָּכֵן גַּם שֶׁיַּעַבְרוּ כָּאן אַנְטִישׁמִים וְהַדָּבָר יְעוֹרֵר אֶת זַעֲמָם.

עָמַדְתִּי נָבוֹךְ וְאוֹבֵד עֵצוֹת, וְהֶחְלַטְתִּי לָשֵׂאת עֵינַי לַמָּרוֹם, וּבִקַּשְׁתִּי מֵה' יִתְבָּרַךְ שֶׁיַּעֲזֹר לִי לִמְצֹא מְקוֹם תְּפִלָּה. לְפֶתַע נוֹפְלוֹת עֵינַי עַל בִּיתָן שֶׁל טֶלֶפוֹן צִבּוּרִי. נִכְנַסְתִּי אֶל הַתָּא הַטֶּלֶפוֹנִי, הֵרַמְתִּי אֶת הַשְּׁפוֹפֶרֶת, וְעָשִׂיתִי עַצְמִי כְּאִלּוּ אֲנִי מְדַבֵּר עִם חֲבֵרִי בַּטֶּלֶפוֹן, אַךְ לְמַעֲשֶׂה דִּבַּרְתִּי עִם בּוֹרֵא עוֹלָם...

לְאַחַר כַּמָּה רְגָעִים, נֶעְצַר בְּסָמוּךְ לְדֶלֶת הַבִּיתָן נָכְרִי שֶׁבִּקֵּשׁ לְשׂוֹחֵחַ בַּטֶּלֶפוֹן, וְהוּא נֶאֱלַץ לְהַמְתִּין שֶׁאֲסַיֵּם אֶת 'שִׂיחָתִי' עִם הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. עָמַדְתִּי נָבוֹךְ וְלֹא יָדַעְתִּי כֵּיצַד לִנְהֹג, כִּי מִצַּד אֶחָד אֲנִי נוֹהֵג לְהַאֲרִיךְ בִּתְפִלָּתִי, וּמֵאִידָךְ, הִנֵּה עוֹמֵד וּמַמְתִּין כָּאן נָכְרִי חֲסַר סַבְלָנוּת.

בִּשְׁלָמָא אִלּוּ הָיָה הָעוֹמֵד בְּתוֹר יְהוּדִי, הָיִיתִי מִתְפַּלֵּל בְּשַׁלְוָה כְּדַרְכִּי, שֶׁהֲרֵי כָּל יִשְׂרָאֵל עֲרֵבִים זֶה לָזֶה, אֲבָל כָּעֵת, שֶׁאֵין זֶה יְהוּדִי אֶלָּא נָכְרִי, שֶׁאֵינוֹ בָּ'עַרְבוּת' כְּלַפֵּינוּ, שֶׁמָּא אֶצְטָרֵךְ לְסַיֵּם מִיָּד, וְלָתֵת לוֹ לָגֶשֶׁת לַטֶּלֶפוֹן. בִּמְיֻחָד הֵצִיק לִי הַמַּצְפּוּן, כֵּיוָן שֶׁחֶבְרַת הַתִּקְשֹׁרֶת לֹא הֶעֱמִידָה אֶת בִּיתַן הַטֶּלֶפוֹן לְצֹרֶךְ תְּפִלּוֹת לְבוֹרֵא עוֹלָם, אֶלָּא לְשִׂיחוֹת טֶלֶפוֹן שֶׁל הָעוֹבְרִים וְשָׁבִים. מִמֵּילָא מְבַקֵּשׁ אֲנִי לִשְׁאֹל, הַאִם מֻתָּר לְעַכֵּב אֶת הַנָּכְרִי מֵהַהִשְׁתַּמְּשׁוּת בַּטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי, שֶׁנּוֹעַד לְצֹרֶךְ שִׂיחוֹת בֵּין בְּנֵי אָדָם, וְלֹא לְ'מְקוֹם תְּפִלָּה'?...

תְּשׁוּבָה

כָּתַב הַ'מְסִלַּת יְשָׁרִים' (פ"א ד"ה וְאִם תַּעֲמִיק): "וְאִם הָאָדָם נִדְבָּק בְּבוֹרְאוֹ, וּמִשְׁתַּמֵּשׁ מִן הָעוֹלָם רַק לִהְיוֹת לוֹ לְסִיּוּעַ לַעֲבֹד בּוֹרְאוֹ, הוּא מִתְעַלֶּה וְהָעוֹלָם עַצְמוֹ מִתְעַלֶּה עִמּוֹ, כִּי הִנֵּה עִלּוּי גָּדוֹל הוּא לַבְּרִיּוֹת כֻּלָּם, בִּהְיוֹתָם מְשַׁמְּשֵׁי הָאָדָם הַשָּׁלֵם הַמְקֻדָּשׁ בִּקְדֻשָּׁתוֹ יִתְבָּרַךְ".

נִלְמַד מֵהַדְּבָרִים, שֶׁכַּאֲשֶׁר עוֹמֵד יְהוּדִי וּמִתְפַּלֵּל מִנְחָה, וְהָאֶפְשָׁרוּת הַיְחִידָה שֶׁלּוֹ לַעֲשׂוֹת זֹאת הִיא בְּאֶמְצָעוּת בִּיתַן הַטֶּלֶפוֹן הַצִּבּוּרִי, הֲרֵי שֶׁהַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה מְסַיֵּעַ גַּם לַגּוֹיִים, וּלְכָל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ. וּמִמֵּילָא רַשַּׁאי הָאִישׁ לְהַמְשִׁיךְ בִּתְפִלָּתוֹ בְּבִיתַן הַטֶּלֶפוֹן, אֶלָּא שֶׁכְּדַאי שֶׁלֹּא יַאֲרִיךְ הַרְבֵּה בִּתְפִלָּתוֹ.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין