פרשת ואתחנן לילדים: הכלב הצלם

שָׁמוֹר אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ (דְּבָרִים ה', י"ב)

אִישׁ חֲקִירוֹת פָּנָה אֶל הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א בַּשְּׁאֵלָה הַבָּאָה:

לְצֹרֶךְ מִלּוּי תַּפְקִידִי, אֲנִי מִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֶלֶב מְיֻחָד, הַמְשַׁמֵּשׁ עֲבוּרִי כְּצַלָּם מִקְצוֹעִי וְיָעִיל... אֶל הַשַּׁרְשֶׁרֶת שֶׁמִּסָּבִיב לְצַוָּארוֹ, הִצְמַדְתִּי מַצְלֵמָה מֻסְתֶּרֶת זְעִירָה, וְהַכֶּלֶב הַמְאֻלָּף נִכְנָס לַיְעָדִים אוֹתָם עָלַי לַחְקֹר, מִתְמַקֵּד בַּנְּקֻדּוֹת הַטְּעוּנוֹת צִלּוּם, וּמֵבִיא לִי אֶת הַתְּמוּנוֹת הַנִּצְרָכוֹת לַחֲקִירָה.

וְהִנֵּה, אֲנִי נוֹהֵג לָצֵאת 'לְטַיֵּל' בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ בְּלִוּוּי הַכֶּלֶב, וְאָנוּ מַגִּיעִים גַּם לְיַעֲדֵי הַחֲקִירוֹת שֶׁלִּי, וּבִרְצוֹנִי לִשְׁאֹל, הַאִם מֻתָּר לִי לְהַשְׁאִיר אֶת הַמַּצְלֵמָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת עַל צַוַּאר הַכֶּלֶב, בְּאֹפֶן שֶׁהִיא תַּמְשִׁיךְ לְצַלֵּם גַּם כְּשֶׁיֵּצֵא עִמָּהּ בְּשַׁבָּת לִרְשׁוּת הָרַבִּים, (וְתִהְיֶה לִי תּוֹעֶלֶת בַּתְּמוּנוֹת כִּי יְסַיְּעוּ לִי לְאַחַר הַשַּׁבָּת בַּחֲקִירָה)?

תְּשׁוּבָה

נֶאֱמַר בַּתּוֹרָה (שְׁמוֹת כ"ג, י"ב) שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂיךָ, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תִּשְׁבֹּת, לְמַעַן יָנוּחַ שׁוֹרְךָ וַחֲמֹרֶךָ. וּמִכָּאן לָמַדְנוּ, שֶׁמְצֻוֶּה אָדָם עַל שְׁבִיתַת בְּהֶמְתּוֹ כָּמוֹהוּ (יְרוּשַׁלְמִי שַׁבָּת פ"ה ה"ג), דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה הַבְּהֵמָה (וְכָל בַּעֲלֵי הַחַיִּים בִּכְלָל) מְלָאכָה בְּשַׁבָּת עֲבוּר הָאָדָם, כְּגוֹן לַחֲרֹשׁ, לָדוּשׁ אוֹ לְהוֹצִיא מַשָּׂא מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת.

אָמְנָם, דָּבָר הֶעָשׂוּי לִשְׁמִירַת הַבְּהֵמָה, שֶׁבִּלְעָדָיו לֹא תִּשָּׁמֵר כְּלָל, אֵינוֹ נֶחְשָׁב כְּמַשָּׂא; וְכֵן דָּבָר שֶׁהַבְּהֵמָה זְקוּקָה לוֹ מִפְּנֵי הַחֹם אוֹ מִפְּנֵי הַקֹּר אוֹ מִפְּנֵי צֹרֶךְ אַחֵר, דִּינוֹ כְּבֶגֶד לָאָדָם, וְהִיא יוֹצְאָה בּוֹ. אֲבָל דָּבָר שֶׁאֵינוֹ עָשׂוּי לִשְׁמִירָה, אוֹ שֶׁאֵינוֹ מוֹעִיל לִשְׁמִירָה, אוֹ שֶׁהוּא שְׁמִירָה יְתֵרָה שֶׁאֵין הַבְּהֵמָה זְקוּקָה לָהּ, וְכֵן כָּל דָּבָר מְיֻתָּר שֶׁאֵינוֹ לְצֹרֶךְ הַבְּהֵמָה, וַאֲפִילוּ דָּבָר שֶׁהוּא לְנוֹי, כְּשֶׁאֵין הַבְּהֵמָה רְגִילָה בּוֹ - הֲרֵי זֶה נֶחְשָׁב כְּמַשָּׂא, וְאָסוּר לָהּ לָצֵאת בּוֹ. (כַּמְבֹאָר בַּשּׁוּ"עַ או"ח סי' ש"ה ס"א וּבְמִשְׁנָה בְּרוּרָה סק"א).

לְאוֹר זֹאת, אָסוּר לְהַנִּיחַ לְכֶלֶב הַחוֹקֵר לָצֵאת מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת, מִשּׁוּם שֶׁמְּטַלְטֵל מַצְלֵמָה שֶׁלֹּא לְצֹרֶךְ שְׁמִירָה עַל הַכֶּלֶב, אֶלָּא לְצֹרֶךְ בְּעָלָיו!

וַאֲפִילוּ אִם הַכֶּלֶב יוֹצֵא מֵעַצְמוֹ לִרְשׁוּת הָרַבִּים וְהַמַּצְלֵמָה עַל צַוָּארוֹ מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְאֵין לִבְעָלָיו שׁוּם עִנְיָן שֶׁיִּשָּׂא אֶת הַמַּצְלֵמָה, בְּכָל זֹאת חַיָּב לִמְנֹעַ מֵהַכֶּלֶב לָצֵאת, כְּפִי שֶׁכּוֹתֵב הַמִּשְׁנָה בְּרוּרָה (שָׁם ס"ק ע"ז): "אִם נִשְׁאַר אֵיזֶה דָּבָר עַל הַבְּהֵמָה מֵעֶרֶב שַׁבָּת, וְהִיא רוֹצָה מֵעַצְמָהּ לָצֵאת לַחוּץ, בְּעָלֶיהָ צָרִיךְ לְמָנְעָהּ שֶׁלֹּא תֵּצֵא, מִפְּנֵי מִצְוַת שְׁבִיתַת בְּהֵמָה".

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין