"מה אתה עושה כשאתה לא יודע איך למצוא את הנקודה הפנימית שלך?"

בהתחלה, כשעוד היתה עליך המסכה של הבחור המצליח, שכל העיניים תלויות בך, האמת שקצת קנאתי. אני, לעומתך, עובד קשה מאוד ורואה פירות קטנים, וגם זה מידי פעם. אני לא מתייאש, אני יודע שעם מאמץ התוצאות ילכו ויגדלו. אני משתדל מאוד על זמני הלימוד, אם לא הבנתי משהו אני חוזר עוד ועוד, אני שואל שאלות שלפעמים מביכות אותי, אבל יש לי כלל: "באתי ללמוד", נקודה. גם אם המחיר יהיה זלזול וחוסר הערכה, אותי זה לא מעניין, אני באתי ללמוד.
כשראיתי אותך קצת התבלבלתי. לקחת נושא שאהוד על כולם, והתמקצעת בו. אתה קיבלת הרבה כבוד והערכה. אבל באמת, אתה לא שם. אתה וויתרת על האמת שלך בשביל אחרים, וקיבלת כבוד. אני לא הייתי מוכן לוותר על האמת שלי, ולפעמים אפילו זלזלו בי.

אבל כיום, אחרי מאמצים גדולים מאוד מצידי, הלימוד זורם, הידע רחב ומקיף, אני מתחיל לקבל הערכה מאחרים, שבאמת משקפת את המצב שלי. אני שלם עם עצמי! אבל אתה, אחרי שהנושא שלך ירד מהפרק, נשארת עם הרגשה שאתה באמת ראוי להערכה, כשבפועל אתה לא מקבל אותה. אני רואה אותך מסובך בתוך עצמך. מצד אחד, ללמוד ולהתאמץ בנושא חדש לא מתאים לך, "עברת את זה כבר". ומצד שני, "הסוס שלך נגמר".

כשבאת להתייעץ איתי בתור חבר, שאלת "מה אתה עושה, כשאתה לא יודע איך למצוא את הנקודה הפנימית שלך?".
אח יקר, בכיתי איתך, לראות אותך שבור ככה. כל האור שהיה לך בעיניים – כבה. ועכשיו אתה דומה לאדם עשיר שירד מנכסיו, ומבקש מהעובד שלו לשעבר שייתן לו עבודה.
עניתי לך שאם תתאמץ מאוד בנושא החדש, תגיע לראשונה בחייך לנקודה הפנימית שלך.
אני לא יודע אם אתה באמת מבין את התשובה, ואם יש לך כח להילחם מבלי לפחד ש"אולי גם זו לא אמת". אבל תדמין שאתה נמצא בתוך מעיין קפוא, שאם לא תכניס גם את הראש למעיין לא תוכל למצוא את מה שנמצא שם למטה, ורק תרגיש את הרגשת המועקה של הקור.
ה' דורש מאיתנו להתאמץ מאוד, מבלי להגיד לנו מה הכיוון הנכון. אבל במבט עמוק יותר, הוא נותן לנו כל הזמן הרגשה מה לא נכון!
מתפלל עליך, אח יקר, שה' יתן לך אומץ להכניס את הראש פנימה, עם כל הסבל, ושנזכה לטעום מהפירות המתוקים שלך בקרוב.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.