הפיגוע בהר הבית - תזכורת כואבת: אנחנו עדיין בגלות

מאמר המערכת ב'יתד נאמן' עומד על הקשר בין הפיגוע בהר הבית לבין ימי בין המצרים: "הפיגוע הקשה בהר הבית, יחד עם תוצאותיו הנלוות, לא 'נפל' במקרה בימים אלו, בהם אנו אבלים על חורבן הבית. הוא בא קצת להוציא אותנו מהאדישות, מכבלי ההרגל, בכדי להזכיר לנו את עומק החורבן בו אנו נמצאים. חורבן גשמי, ויותר מכך – חורבן רוחני, כאשר אותה קהות חושים לנגד חילול מקום מקדשנו ותפארתנו, היא ביסוד החורבן", כותב העורך הראשי.

העורך מצטט את דבריו של הרב יעקב עמדין בסידורו 'בית יעקב', האקטואליים כל כך לאדישות הפושה בעם נוכח החורבן הכואב. כה דבריו של הרב עמדין: "אם לא היה אלא עוון זה בידינו, שאין מתאבלים על ירושלים כראוי, די בו כדי להאריך גלותנו. והיא בעיניי הסיבה הקרובה, היותר גלויה, עצומה וחזקה, לכל השמדות המופלאות הגדולות, הנוראות, מבהילות הרעיונות אשר מצאנו בגלות בכל מקומות פזורינו. על צווארינו נרדפנו. יגענו לא הנח לנו להרגיע בגויים עם שפלותינו, עניינו ומרודינו, לפי שיצא האבל הזה מליבנו, בהיותינו שוקטים בארץ לא לנו, שכחנו את ירושלים ולא עלתה על לבבנו, על כן כמת מלב נשכחנו... וכל אוהב אמת יודעה לדברינו, וכאשר יוכיח הניסיון, בייחוד ביום תשעה באב המר – ומי ומי המתאבל ונאנח על חורבן הבית ושממות הארץ כראוי, ממעמקי הלב? כמה דמעות נשפכות על זה? ואין צריך לומר בשאר ימות השנה, אין זוכר ואין פוקד ואין דובר דבר ממנה, אפילו במחשבה לא בא, כאילו מקרה הוא היה לנו".

"הר הבית, בניגוד לסיסמה הכוזבת מלפני חמישים שנה, לא בידינו", מסיים העורך את דבריו. "אנו עדיין בגלות, ומדי יום מקבלים תזכורות כואבות לכך, שמטרתן אחת: זעקה לגאולה. הכמיהה לגאולה היא מאדני היסוד של כל יהודי, התפילה לבורא עולם שיושיענו ויגאלנו ברחמיו צריכה להיות קבועה בליבנו. הבה נזעק בכוונת הלב שלוש פעמים ביום "ולירושלים עירך ברחמים תושב", ונתאמץ להיות ראויים שניענה במהרה, ואז נזכה לעלות ולהיראות בבית המקדש השלישי. היום, אם בקולו תשמעו!"