ותן חלקנו: אין צייר כאלוקינו

אֲמַר לֵהּ: מַאי דִּכְתִיב "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה' וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ"? אֲמַר לֵהּ: בֹּא וּרְאֵה שֶׁלֹּא כְמִדַּת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִדַּת בָּשָׂר וָדָם: מִדַּת בָּשָׂר וָדָם, צָר צוּרָה עַל גַּבֵּי הַכֹּתֶל וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם; וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן, צָר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וּמַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעָיִם. וְהַיְנוּ דְאָמְרָה חַנָּה: "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ". מַאי "אֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ"? - אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ (ברכות דף י/א)

אָמַר רַב שִׁימִי בַּר עוּקְבָא (אוֹ: מַר עוּקְבָא) לְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן פַּזִּי: מַה כַּוָּנַת דָּוִד מַלְכֵּנוּ בִּתְהִלִּים : "בָּרְכִי נַפְשִׁי אֶת ה', וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ"?

אָמַר לוֹ: הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה בִּיכוֹלוֹתָיו שֶׁל הקב"ה. אָדָם מְצַיֵּר צִיּוּר עַל קִיר, וְאֵינוֹ יָכוֹל לְהַטִּיל בּוֹ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעַיִם; אַךְ הקב"ה צָר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה - יוֹצֵר עֻבָּר בְּתוֹךְ אִמּוֹ - וּמַטִּיל בָּהּ רוּחַ וּנְשָׁמָה, קְרָבַיִם וּבְנֵי מֵעָיִם.

עַל הַפֶּלֶא הַמֻּפְלָא הַזֶּה זִמֵּר דָּוִד: "וְכָל קְרָבַי" - הַנְּשָׁמָה, שֶׁהִיא נִסְתֶּרֶת, נִמְצֵאת בַּקֶּרֶב, בַּתוֹךְ, וְאֵינָהּ נִרְאֵית, עֶצֶם הִמָּצְאוּתָהּ מְהַלֶּלֶת אֶת ה' עַל נִפְלְאוֹתָיו.

זֶהוּ שֶׁאָמְרָה חַנָּה, לְאַחַר שֶׁנִּפְקְדָה מֵעֲקָרוּתָהּ וְיָלְדָה אֶת שְׁמוּאֵל : "אֵין קָדוֹשׁ כַּה' כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ, וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ" - "צוּר" מִלְּשׁוֹן צִיּוּר, אֵין צַיָּר כֵּאלֹהֵינוּ! רַק הקב"ה יָכוֹל לִיצֹר צוּרָה בְּתוֹךְ צוּרָה וְלִבְרֹא אָדָם.

הַבַּעַל-שֵׁם-טוֹב הַקָּדוֹשׁ , זיע"א, אָמַר שֶׁגְּמָרָא זוֹ מְלַמֶּדֶת אוֹתָנוּ שֶׁלֹּא לְהִתְיַחֵס בְּשִׁטְחִיּוּת לְמַה שֶּׁאָנוּ רוֹאִים. לִדְבָרָיו הוּא הִקְדִּים מָשָׁל מְרַתֵּק:

מַעֲשֶׂה בְּצַיָּר מֻמְחֶה, יָחִיד בְּמִינוֹ, שֶׁעָמַל בְּצִיּוּר שֶׁל סוּס. חֳדָשִׁים אֲרֻכִּים הוּא עָקַב אַחַר הַסּוּס שֶׁטִּיֵּל בַּחֲצֵרוֹ, לָטַשׁ עֵינָיו בְּאָזְנָיו וּבִנְחִירָיו, סָרַק כָּל שְׁרִיר בְּגוּפוֹ, עָקַב אַחַר תְּנוּפוֹת זְנָבוֹ וְקָלַט אֶת מִצְמוּצֵי עֵינָיו; וְהָיָה חוֹזֵר אֶל הַבַּד וּמְצַיֵּר. הָיָה שָׁב אֶל הַסּוּס וּמִתְבּוֹנֵן, עַד שֶׁיָּצְאָה מִתַּחַת יָדוֹ יְצִירָה מַרְשִׁימָה, סוּס בְּגֹדֶל טִבְעִי.

הִגִּיעָה הַשָּׁעָה לְקַבֵּל תְּגוּבוֹת. לָקַח הַצַּיָּר אֶת יְצִירָתוֹ וְהִצִּיבָהּ בַּשּׁוּק. הוּא כְבָר הֵכִין לְעַצְמוֹ כַּמָּה סוּגֵי תְגוּבוֹת לַמַּחֲמָאוֹת שֶׁיְּקַבֵּל, אַךְ אֲנָשִׁים חָלְפוּ אֲדִישִׁים לְיַד יְצִירַת הַמּוֹפֵת, כְּאִלּוּ עָבְרוּ לְיַד דּוּכַן תַּפּוּחִים יְשָׁנִים.

הוּא לֹא הָיָה מְסֻגָּל לְהָכִיל אֶת הַתִּסְכּוּל הַנּוֹרָא. חָבֵר לַמִּקְצוֹעַ הֵבִין מִיָּד אֶת הַבְּעָיָה. הַצִּיּוּר טוֹב מִדָּי. הוּא שִׁכְנַע אֶת הַצַּיָּר לַעֲשׂוֹת אֶת הַבִּלְתִּי-יְאֻמַּן - לַחֲצוֹת אֶת הַיְצִירָה לִשְׁתַּיִם וּלְהַצִּיב אֶת שְׁנֵי הַחֲלָקִים בְּמֶרְחַק-מָה זֶה מִזֶּה.

תּוֹךְ כַּמָּה שָׁעוֹת פָּשְׁטָה בָעִיר הַשְּׁמוּעָה עַל סוּס חָצוּי לִשְׁנַיִם הָעוֹמֵד בְּמֶרְכַּז הָעִיר. לֹא הָיָה לוֹ זְמָן לְהָגִיב.

הִתְבָּרֵר שֶׁהַצִּיּוּר הָיָה מֻשְׁלָם מִדַּי, וּלְפִיכָךְ אִישׁ לֹא הִבְחִין בַּמְּיֻחָדוּת שֶׁבַּיְצִירָה; עוֹד סוּס, חָשְׁבוּ הַכֹּל.

אָמַר הַבעש"ט: הקב"ה צַיָּר כֹּה מֻמְחֶה עַד שֶׁאֶפְשָׁר לִטְעוֹת שֶׁהַכֹּל מִתְנַהֵל בְּטִבְעִיּוּת מֵאָז וּמִקֶּדֶם. מֵי הַיָּם מִתְאַדִּים מֵחֹם הַשֶּׁמֶשׁ, לֹא פָשׁוּט? הָרוּחַ נוֹשֵׂאת אוֹתָם מֵעַל הַיַּבָּשָׁה, לֹא פָשׁוּט? קָרָה מְעַבָּה אֶת הָאֵדִים לְטִפּוֹת, וְהֵן יוֹרְדוֹת עַל הָאָרֶץ, לֹא פָשׁוּט? הַלֵּב מִתְכַּוֵּץ וּמַזְרִים דָּם לַגּוּף בְּמֶשֶׁךְ שִׁבְעִים, שְׁמוֹנִים וְתִשְׁעִים שָׁנָה, לְלֹא הֶרֶף, לֹא פָשׁוּט?

כָּל כָּךְ פָּשׁוּט שֶׁאֵלּוּ פִּלְאֵי פְלָאִים, הַמַּעֲרֶכֶת הַמֻּפְלָאָה הַזּוֹ.

"וְכָל קְרָבַי אֶת שֵׁם קָדְשׁוֹ"