חדשות בעולם
היכולת שלנו לזהות רגשות בעיניהם של אחרים סותרת את תיאורית האבולוציה
התיאוריה שטוענת כי האדם התפתח מקוף סופגת מכה כאשר מבינים כיצד פועלת היכולת האנושית הייחודית לפענח רגשות במבע עיניהם של אחרים
- הידברות
- ב' תמוז התשע"ז
(צילום: shutterstock)
לבני אדם יש את היכולת להביט בעיניו של מישהו אחר ולדעת איך הוא מרגיש: עיניים מביעות שמחה, צער, כעס, סקרנות, ועוד רגשות רבים – כל זה, בלי לומר מילה.
מחקר של פסיכולוגים מאוניברסיטת קורנל בדק לאחרונה כיצד בני אדם מצליחים לפענח רגשות דרך קריאת העיניים של אחרים, וגילו שנדבך חשוב בכך הוא הרחבת או הצרת העיניים. מצבים שבהם העיניים מתרחבות מזוהים עם רגישות מסוג מסוים, בעוד מצבים בהם העיניים מוצרות מזוהים עם יכולת אבחנה (שימו לב כיצד העיניים מצטמצמות כשאנחנו בוחנים רעיון חדש, ולעומת זאת מתרחבות כשאנחנו מרוגשים ושמחים, למשל).
אלא שאז החליטו הפסיכולוגים לקשר את כל זה לאבולוציה. "אנחנו מפרשים את רגשותיהם של אנשים בכך שאנחנו מתנתחים את הבעת העיניים שלהם, תהליך שהתחיל כתגובה אוניברסלית לגירויי הסביבה ובתהליך האבולוציה התחיל לאפשר לנו לתקשר את הרגשות העמוקים ביותר שלנו", הם כותבים.
התיאוריה הזו, כך כותבים מדעני 'המכון לחקר בריאנות' המקדם את האמונה בבריאה, לא מחזיקה מים. "לפי זה צריך להאמין שאב קדמון של הגזע האנושי התחיל לשים לב למצבו הרגשי של קוף אחר בכך שבדק האם עיניו צרות או רחבות . אבל זה בלתי אפשרי. בני אדם מבחינים בהרחבה או היצרות של עיניים לפי כמות הלבן בעין הנראית לעין. אבל לקופים אין שום לבן נראה בעיניים! איך יכלו הקופים, לכאורה אבות אבותינו, להבחין בדבר שלא קיים אצלם?"
בנוסף, הם כותבים, האמונה האבולוציונית מדלגת כאן על דרישות מכניות וקוגניטיביות שידרשו כדי שקופים יתחילו להבחין ברגשות בעיניים. ראשית, נדרשת היכולת לשנות את צורת העין כדי שהיא תביע רגש – זה דורש שרירים נוספים בפנים! לאדם יש בערך 50 שרירים נשלטים בפנים. לקופים יש פחות מ-30. בנוסף, גם עם קוף קדמון כלשהו התברך בשרירי פנים עודפים אלה לא היו עוזרים לו בלי העצבים שיחברו את השרירים הללו לאיתותים שידווחו כיצד בדיוק להפעיל כל שריר. מדענים מעולם לא הצליחו להוכיח שאבולוציה יכולה להעניק סט חדש של שרירים ועצבים – או שהיא מסוגלת להעניק את המידע החדש הנדרש כדי להשתמש בשרירים החדשים בצורה הנכונה.
היכולת האנושית לפענח את מבע העיניים של אחרים, לפיכך, היא אחד מההוכחות החזקות ביותר נגד תיאורית האבולוציה שום דבר ביכולת הזו לא יכול לעבוד בלי הלבן בעין שנראה לעין, בלי שרירים ועצבים תואמים, ובלי יכולות מנטליות שיקשרו בין כל אלה ויספקו פרשנות. אצל כולנו המאפיינים הללו עובדים כאילו היו יחד מאז ומתמיד – כי הן אכן היו כך מאז ומתמיד. לא עשינו קפיצה מקופים בלי לבן בעיניים לבני אדם שקוראים עיניים – קפיצה כזו, מבחינה מדעית, היא פשוט בלתי אפשרית.