פרשת בהעלותך לילדים: הנהג שהוזמן להשלים מנין

וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו... לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִיב אֶת קָרְבַּן ה' (בַּמִּדְבָּר ט', ז'), מַגִּיד שֶׁהָיוּ בְּנֵי אָדָם כְּשֵׁרִים וְצַדִּיקִים וַחֲרֵדִים עַל הַמִּצְווֹת (יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי).

בְּיִשּׁוּב מְסֻיָּם בִּצְפוֹן הָאָרֶץ, מִתְכַּנְּסִים מִדֵּי יוֹם בְּיוֹמוֹ קְבוּצַת יְהוּדִים לִתְפִלַּת שַׁחֲרִית בְּבֵית הַכְּנֶסֶת הַמְּקוֹמִי. מִנְיָן זֶה מוֹנֶה עֲשָׂרָה מִתְפַּלְּלִים בִּלְבַד, כָּךְ שֶׁחֶסְרוֹנוֹ שֶׁל אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים יִגְרֹם לְבִטּוּל הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר.

בְּיוֹם מִן הַיָּמִים, יָצָא אַחַד הַמִּתְפַּלְּלִים לְטִיּוּל בִּשְׁעַת בֹּקֶר מֻקְדֶּמֶת, עוֹד לִפְנֵי הַתְחָלַת הַתְּפִלָּה, וּלְבֵית הַכְּנֶסֶת הִגִּיעוּ תִּשְׁעָה יְהוּדִים בִּלְבַד. אַחַר זְמַן רַב שֶׁל הַמְתָּנָה, הֶחֱלִיטוּ הַמִּתְפַּלְּלִים שֶׁמֵּחֲמַת הָאֹנֶס יִתְפַּלְּלוּ בִּיחִידוּת.

בִּרְאוֹת הַגַּבַּאי שֶׁתְּפִלַּת הַצִּבּוּר הַקְּבוּעָה עוֹמֶדֶת לְהִתְבַּטֵּל, הֶחְלִיט לִנְקֹט יָזְמָה. מֶה עָשָׂה? הִכְרִיז בִּפְנֵי חֲבֵרָיו: "רַבּוֹתַי, הַמְתִּינוּ עוֹד מִסְפָּר רְגָעִים, אֲנִי יוֹצֵא לְהָבִיא אֶת הַצֶּענְטֶע'ר (-הָעֲשִׂירִי)".

הָאִישׁ יָצָא לַחוּץ, נָטַל אֶת הַטֶּלֶפוֹן-הַנַּיָּד, וְהִתְקַשֵּׁר לְ...תַּחֲנַת מוֹנִיּוֹת! "אֲנִי צָרִיךְ מוֹנִית בְּאֹפֶן דָּחוּף..."

כַּעֲבוֹר מִסְפָּר רְגָעִים, הִגִּיעָה הַמּוֹנִית וְעָצְרָה בְּפֶתַח בֵּית הַכְּנֶסֶת. "לְהֵיכָן בְּבַקָּשָׁה?", שָׁאַל הַנֶּהָג אֶת הַגַּבַּאי. "לְבֵית הַכְּנֶסֶת... - הֵשִׁיב הַגַּבַּאי - "רְאֵה נָא, אֵינִי צָרִיךְ לִנְסֹעַ לְשׁוּם מָקוֹם, אַךְ בִּרְצוֹנִי לְבַקֵּשׁ מִכְּבוֹדוֹ שֶׁיַּפְעִיל אֶת הַמּוֹנֶה, וְיִכָּנֵס בְּבַקָּשָׁה לְבֵית ה' עַל מְנָת לְהַשְׁלִים לָנוּ מִנְיָן".

הַנֶּהָג נַעֲנָה לַהַצָּעָה בְּשִׂמְחָה. הִפְעִיל אֶת הַמּוֹנֶה וְנִכְנַס לְהִשְׁתַּתֵּף בַּתְּפִלָּה.

לְאַחַר הַתְּפִלָּה הֶרְאָה הַמּוֹנֶה כִּי הַתַּשְׁלוּם הוּא: תִּשְׁעִים ש"ח!

וְכָאן פּוֹנֶה הַגַּבַּאי אֶל חֲבֵרָיו, וְדוֹרֵשׁ מִכָּל אֶחָד לְשַׁלֵּם אֶת חֶלְקוֹ - "אָנוּ תִּשְׁעָה מִתְפַּלְּלִים וְלָכֵן כָּל אֶחָד יְשַׁלֵּם לַנֶּהָג עֲשָׂרָה שְׁקָלִים. הָאֲנָשִׁים טָעֲנוּ כְּנֶגְדּוֹ: "הֲלֹא אַתָּה הִזְמַנְתָּ אֶת נֶהַג הַמּוֹנִית, וְלֹא אֲנַחְנוּ, וְלָכֵן אַתָּה הוּא זֶה שֶׁצָּרִיךְ לְשַׁלֵּם לוֹ!..."

לְבַסּוֹף הֶחְלִיטוּ בְּנֵי הַיִּשּׁוּב לִשְׁטֹחַ אֶת הַשְּׁאֵלָה לִפְנֵי הַגָּאוֹן רַבִּי יִצְחָק זִילְבֶּרְשְׁטֵיין שְׁלִיטָ"א: יְלַמְּדֵנוּ רַבֵּנוּ, עִם מִי הַדִּין? הַאִם יְשַׁלֵּם הַגַּבַּאי אֶת מְלֹא הַסְּכוּם, אוֹ שֶׁמָּא יִשְׁתַּתְּפוּ כָּל חַבְרֵי הַמִּנְיָן בַּתַּשְׁלוּם?

תְּשׁוּבָה

"לֹא הַגַּבַּאי וְלֹא חַבְרֵי הַמִּנְיָן יְשַׁלְּמוּ"! הֵשִׁיב הָרַב. "אֶלָּא מִי בְּכָל זֹאת יְשַׁלֵּם?!" - תָּמְהוּ הָאֲנָשִׁים. וְהָרַב הִסְבִּיר: "הַתַּשְׁלוּם יוּשַׁת עַל אוֹתוֹ אֶחָד שֶׁהִתְרַשֵּׁל וְלֹא הִגִּיעַ לַתְּפִלָּה בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר, וּבִגְלָלוֹ 'בֻּטַּל הַתָּמִיד', דְּהַיְנוּ תְּפִלַּת הַצִּבּוּר הַקְּבוּעָה..."

וְזֹאת מִשּׁוּם שֶׁנִּפְסַק בָּרַמָ"א (או"ח סו"ס נ"ה): "בְּמָקוֹם שֶׁאֵין מִנְיָן תָּמִיד בְּבֵית הַכְּנֶסֶת, כּוֹפִים זֶה אֶת זֶה בִּקְנָסוֹת, שֶׁיָּבוֹאוּ תָּמִיד מִנְיָן אֲנָשִׁים לְבֵית הַכְּנֶסֶת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּטֵּל הַתָּמִיד"! וּמִמֵּילָא אוֹתוֹ אָדָם שֶׁבִּגְלָלוֹ לֹא הָיָה מִנְיָן, חַיָּב לְשַׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַנֶּהָג שֶׁהִגִּיעַ תַּחְתָּיו, וּבָזֶה תִּהְיֶה לוֹ קְצָת כַּפָּרָה, כִּי בַּתַּשְׁלוּם לַנֶּהָג, 'שָׂכַר' אָדָם שֶׁיַּגִּיעַ לַתְּפִלָּה בִּמְקוֹמוֹ.

אוּלָם, בְּמִקְרֶה שֶׁלֹּא הִגִּיעַ בֶּן הַיִּשּׁוּב מֵחֲמַת אֹנֶס, בְּוַדַּאי שֶׁאֵין לְקָנְסוֹ, וּבְמִקְרֶה כָּזֶה, יֵשׁ לְהַטִּיל אֶת הַתַּשְׁלוּם עַל כָּל מִשְׁתַּתְּפֵי הַמִּנְיָן, וּכְשֵׁם שֶׁמְּבֹאָר בַּשֻּׁלְחָן עָרוּךְ (חו"מ סי' קס"ג ס"א) שֶׁכּוֹפִים בְּנֵי הָעִיר זֶה אֶת זֶה לִבְנוֹת לָהֶם בֵּית הַכְּנֶסֶת, כָּךְ גַּם נִתָּן לִכְפּוֹת עַל הַתַּשְׁלוּם עֲבוּר הַתְּפִלָּה בְּצִבּוּר, וּבִפְרָט שֶׁמְּדֻבָּר בִּסְכוּם כֹּה מוּעָט עֲבוּר כָּל נֶפֶשׁ.

לְסִכּוּם: הַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא הִגִּיעַ בְּאוֹתוֹ בֹּקֶר לַתְּפִלָּה יְשַׁלֵּם אֶת שְׂכַר הַמּוֹנִית. וְאִם לֹא הִגִּיעַ מֵחֲמַת אֹנֶס, כָּל אֶחָד מֵהַמִּתְפַּלְּלִים יְשַׁלֵּם לַנֶּהָג עֲשָׂרָה שְׁקָלִים.

הסיפור מתוך הספר "אחת שאלתי", מאוצרו של הגאון ר' יצחק זילברשטיין