הגיבור מהפיגוע במנצ’סטר, שסייע לעשרות: "רק משום שאני הומלס - לא אומר שאין לי לב"

כריס פרקר הפך לפני כחודש לגיבור היום של בריטניה, כאשר נכח באזור פיגוע ההתאבדות במנצ'סטר ארנה, שבו נהרגו 22 בני אדם ונפצעו למעלה מ-50.

כשהפצצה התפוצצה, רוב האנשים נתקפו בהלה עזה וברחו מהאיצטדיון הענק לכל עבר, ומהר ככל שיכלו. רק אדם אחד, רץ פנימה כל עוד כוחו בו, כדי לנסות לעזור לנפגעים. היה זה ההומלס כריס פרקר בן ה-33.

לתקשורת סיפר פרקר מאוחר יותר כי הכניסה למנצ'סטר ארנה היא ה'בית' שלו, ובאזור זה הוא יושב ופושט ידו לתרומות אחרי הקונצרטים והמופעים שנערכים שם. "פתאום, באמצע המופע, שמעתי 'בום' אדיר, שהפיל אותי. ראיתי שעשן לבן יוצא מהבניין, והאנשים צרחו כמו מטורפים. הבנתי מיד מה קרה.

"אחרי שקמתי, במקום לברוח – היה לי דחף עז בבטן לרוץ פנימה ולנסות לעזור, כי האנשים שכבו על הרצפה בכל מקום. ראיתי ילדה קטנה בלי רגליים, ועטפתי אותה באחת החולצות הישנות שהיו לי בעגלה. שאלתי אותה בהיסטריה: 'איפה אימא ואבא שלך', והיא אמרה 'אבא שלי בעבודה, אבל אימא שלי נמצאת שם', והיא הצביעה על מקום מסוים".

כריס לא איבד עשתונות, והחל לפנות פצועים מחוץ לזירה. אחת מהן הייתה אישה בת שישים שלא החזיקה מעמד, ונפטרה מפצעיה בזרועותיו.

כשנשאל על מה חשב באותם רגעים, השיב כריס שלא היה לו זמן לחשוב וכי הוא לא הפסיק לבכות. תוך דבריו התבטא ואמר כי "זה שאני חסר בית – אין פירושו שאין לי לב ושאני לא בנאדם. היו שם הרבה ילדים מכוסים דם, שצעקו ובכו. 

"הם הזדקקו לעזרה, עזרתי והייתי רוצה לחשוב שאם הייתי במצבם - מישהו אחר היה עוזר לי. זה אינסטינקט ללכת ולעזור, אם משהו זקוק לעזרה שלך. זה היה צריך  להיעשות, ואם אני לא הייתי עושה את זה ועוזר, לא הייתי מסוגל לחיות עם עצמי. להמשיך ללכת ולהשאיר ככה ילדים...".

צפו בדברים: