בת השמונה התלוננה על כאבי רגליים, והרופאים אמרו ’כאבי גדילה’. אלא שאז התגלה דבר מחריד

כאשר אברי בת השמונה בכתה במשך תקופה, והתלוננה באוזני הוריה על כאבי רגליים חזקים – כולם חשבו שזה כתוצאה מגדילה.

"זה מאוד מסתכל לראות כשהילד שלך בוכה ללא שום סיבה נראית לעין. אברי תמיד הייתה ילדה בריאה, ולא הייתה לנו כל סיבה לדאגה", מספרת אימה של אברי, ניקול בנטלי. "הדאגה שלנו התחילה לגדול כשאברי הייתה מתעוררת באמצע הלילה, בבכי וצעקות. כששאלנו מה קרה, היא השיבה שרגלה השמאלית כואבת מאוד, ולא הבנו למה".

ואז, לילה אחד, החליטו ההורים לעשות מעשה ולקחו אותה לחדר המיון. "הרופאים הרגיעו אותנו ואמרו שזה רק כאבי גדילה ו'זה יעבור'".

אברי בזמן המחלה

אבל זה לא עבר. למעשה, זה רק הלך והחמיר. "בסופו של דבר החלטנו לפנות לרופא בבית החולים המקומי לילדים, וביקשנו ממנו הפניה לביופסיה. אחרי 24 שעות כבר הייתה לנו אבחנה".

האבחנה הראתה כי אברי סובלת מסוג נדיר של סרטן ממאיר, שנמצא בעצמות וברקמות הרכות. "מדובר בסרטן שמתחיל בעצמות הירך ועובר לעצם הזרוע, הצלעות ועצם הצוואר. ומכיוון שכך, לא היה לנו זמן לבזבז. התחלנו כימותרפיה, שעל פי ההערכות מפחיתות את הסיכוי למוות ב-30 אחוזים".

"אני מרגישה מבורכת שהיא עדיין כאן"

17 סבבים של טיפולים כימותרפיים נאלצה אברי לקבל, כשבמהלכם נאלצו הרופאים לכרות את הרגל החולה שלה. "ולמרות הכל, אברי תמיד שמרה על קור רוח ועל שמחה. היא מעולם לא איבדה את הגישה העליזה שלה לחיים, וההתנהגות הזו מצדה מאוד עזרה לנו להתמודד עם הקשיים הרבים שבמחלה".

והייתה סיבה נוספת לשמוח – היות ואברי אובחנה מהר יחסית, סיכויי ההישרדות שלה היו טובים לכתחילה.

אברי כיום - מחלימה מהסרטן

כשהסרטן של אברי נכנס לרמיסיה (הפוגה במחלה), היא התחילה לפרוח: שערותיה הלכו וגדלו, והיא למדה ללכת מחדש על הרגל התותבת שלה. אברי עושה רושם של ילדה שחזרה לחיים, וניצחה את כל הקשיים שבדרך.

"אני כל כך שמחה ומאושרת", אומרת ניקול עם דמעות בעיניה. "אני מרגישה מבורכת שהיא עדיין כאן, ושהיא בריאה. אמנם אנחנו צריכים לבקר בבית החולים מדי חודשיים למשך השנה הבאה, ולאחר מכן להגיע כל ארבעה חודשים למשך 10 שנים – כדי לוודא שהסרטן לא חזר, אבל אני מאושרת עד הגג. הילדה הקטנה והאמיצה שלנו הראתה לנו ולעולם כולו, שהיא יכולה להתמודד עם כל דבר. היא ההשראה שלנו, והיא נותנת לנו כוח להתגבר על המכשולים והקשיים שלנו, בחיוך".