מחקר חדש מסביר: כך מצליחה התקשורת לגרום לציבור להאמין לשקרים

אם תהיתם תמיד איך הצליחה התקשורת הישראלית לגרום לחלקים גדולים בציבור להאמין בבדותות כמו 'החרדים שודדים את קופת המדינה' או: 'רוב הגברים החרדים אינם עובדים' – מחקר אמריקאי חדש סיפק בסוף השבוע את התשובה המדכאת: אין שום בעיה לגרום לאנשים להאמין בשקרים המופרכים ביותר – כל עוד חוזרים אליהם שוב ושוב. ולתקשורת עם אג'נדה, כמובן, יש שפע הזדמנויות לחזור שוב ושוב על עובדות שלא היו ולא נבראו.

צוות החוקרים מאוניברסיטת ייל האמריקאית ערך את המחקר כדי לבדוק את תופעת 'החדשות המזויפות', שצברה תאוצה בעולם מאז קמפיין הבחירות לנשיאות בארצות הברית. הם אספו קבוצת 'חדשות' שעל פניו ברור שהן לא היו ולא נבראו ('האפיפיור פרנציסקוס החליט לתמוך בנשיא טראמפ לנשיאות והוציא הודעה לעיתונות על כך') ואז החלו לבדוק את ההשפעה של חשיפה חוזרת ונשנית אליהן, דבר שלא היה קשה בהתחשב בכך שהחדשות הללו הופצו בעיקר בפייסבוק ואנשים רבים שיתפו בהן. התוצאה: ככל שאנשים ראו את הכותרת המזויפת יותר, כך הם נטו להאמין שמדובר בידיעה אמיתית, אבסורדי ככל שהיה תוכנה.

אם הממצא הזה לא מדכא מספיק, הנה ממצא נוסף: כשאנשים נתקלו בכותרת נכונה והגיונית אבל לא מוכרת, הם הטילו בה ספק יותר מאשר ב'ידיעה' שקרית ומופרכת שבה הם כבר נתקלו מספר פעמים.

"אפילו חשיפה בודדת מגדילה את האמון בנכונות הידיעה, הן באותו זמן והן לאחר שבוע", כותבים החוקרים. "יותר מזה, האמון בנכונות הידיעות המזויפות במקרה הזה ממשיך גם לאחר שהן נחשפו כמזויפות על ידי בודקי עובדות, או כאשר הן אינן עולות בקנה אחד עם האידיאולוגיה הפוליטית של הקורא".

מי שידע את מסקנות המחקר הזה כבר מזמן הוא דווקא שר התעמולה הנאצי, יוזף גבלס ימ"ש. "ככל שתחזור על שקר יותר פעמים", הצהיר אז גבלס, "כך הוא יהפוך לאמת". הטבע האנושי, מסתבר, לא השתנה מאז.