ותן חלקנו: בכמה אתה מוכר את העולם שלך?

כִּי הֲווֹ מִפְטְרֵי רַבָּנָן מִבֵּי רַבִּי אַמִּי, וְאָמְרֵי לַהּ מִבֵּי רַבִּי חֲנִינָא, אָמְרֵי לֵהּ הָכִי: עוֹלָמְךָ תִּרְאֶה בְחַיֶּיךָ, וְאַחֲרִיתְךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְתִקְוָתְךָ לְדוֹר דּוֹרִים. לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, פִיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת וּלְשׁוֹנְךָ יַרְחִישׁ רְנָנוֹת. עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ, עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה וּפָנֶיךָ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ. שִׂפְתוֹתֶיךָ יַבִּיעוּ דַעַת וְכִלְיוֹתֶיךָ תַּעֲלֹזְנָה מֵישָׁרִים, וּפְעָמֶיךָ יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין. (ברכות דף יז/א)

כַּאֲשֶׁר הַחֲכָמִים הָיוּ יוֹצְאִים מִבֵּית מִדְּרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי אַמִּי, וְיֵשׁ אוֹמְרִים מִבֵּית מִדְּרָשׁוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא, כָּךְ הָיוּ מְבָרְכִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ: "עוֹלָמְךָ תִרְאֶה בְחַיֶּיךָ" – כָּל צְרָכֶיךָ תִּמְצָא; "וְאַחֲרִיתְךָ לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְתִקְוָתְךָ לְדוֹר דּוֹרִים" - וְתִזְכֶּה לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ וּלְדוֹר שֶׁל תְּחִיַּת הַמֵּתִים; "לִבְּךָ יֶהְגֶּה תְבוּנָה, פִּיךָ יְדַבֵּר חָכְמוֹת, וּלְשׁוֹנְךָ תְרַחֵשׁ שִׁירָה לְבוֹרֵא הָעוֹלָמִים, "עַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁירוּ נֶגְדֶּךָ" - יִרְאוּ יָשָׁר, שֶׁתָּבִין בַּתּוֹרָה כַּהֲלָכָה; "עֵינֶיךָ יָאִירוּ בִּמְאוֹר תּוֹרָה וּפָנֶיךָ יַזְהִירוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ, שִׂפְתוֹתֶיךָ יַבִּיעוּ דַעַת וְכִלְיוֹתֶיךָ תַּעֲלֹזְנָה מֵישָׁרִים, וּפְעָמֶיךָ - רַגְלֶיךָ - יָרוּצוּ לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי עַתִּיק יוֹמִין", שֶׁהוּא הקב"ה הַנִּקְרָא עַתִּיק יוֹמִין[1].

מַהַרְשָׁ"א מַסְבִּיר שֶׁהֵם הִזְכִּירוּ אֶת כָּל הַכֵּלִים וְהָאֵיבָרִים הַשַּׁיָּכִים לְלִמּוּד הַתּוֹרָה - לֵב וּכְלָיוֹת הֵם כְּלֵי הָעִיּוּן וְהַמַּחֲשָׁבָה; פֶּה, לָשׁוֹן וּשְׂפָתַיִם הֵם כְּלֵי הַדִּבּוּר; הָאֹזֶן שׁוֹמַעַת דִּבְרֵי תוֹרָה, וְהָרַגְלַיִם רָצוֹת לְלִמּוּד הַתּוֹרָה.

* * *

הָבָה נִתְמַקֵּד בְּמִשְׁפָּט אֶחָד מִן הַבְּרָכָה: "עוֹלָמְךָ תִרְאֶה בְחַיֶּיךָ". כֻּלָּנוּ, נִרְצֶה אוֹ לֹא, נִמְצָאִים עַל עוֹלָם אֶחָד. מָה הַכַּוָּנָה בְּ"עוֹלָמְךָ"?

סֵפֶר "אָרְחוֹת מוּסָר"[2] כּוֹתֵב רַעְיוֹן נָאֶה מְאֹד:

אָכֵן לְכָל אָדָם יֵשׁ עוֹלָם! כָּךְ נֶאֱמַר בְּסֵפֶר קֹהֶלֶת[3]: "כִּי הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ", כָּל אָדָם הוֹלֵךְ אֶל בֵּית עוֹלָמוֹ, אֶל הָעוֹלָם הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ.

רַמְחַ"ל בִּתְחִלַּת סִפְרוֹ "מְסִלַּת יְשָׁרִים" כּוֹתֵב: "יְסוֹד הַחֲסִידוּת וְשֹׁרֶשׁ הָעֲבוֹדָה הַתְּמִימָה, שֶׁיִּתְבָּרֵר וְיִתְאַמֵּת אֵצֶל הָאָדָם מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ" וְכוּ', לֹא מַה חוֹבַת הָאָדָם בָּעוֹלָם, אֶלָּא מַה חוֹבָתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, בָּעוֹלָם הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ. מַהוּ אוֹתוֹ עוֹלָם מְיֻחָד שֶׁיֵּשׁ לְכָל אֶחָד?

כָּל אָדָם הִנּוֹ יָחִיד וּמְיֻחָד בָּעוֹלָם, בַּכִּשּׁוּרִים שֶׁנֵּחוֹן בָּהֶם, בְּאִישִׁיּוּתוֹ הַמְיֻחֶדֶת וּבַסְּגֻלוֹת הַמְיֻחָדוֹת שֶׁעִמָּן נוֹלַד, וּבִתְכוּנוֹת אֵלּוּ הוּא יָחִיד וּמְיֻחָד, אֵין דּוֹמֶה לוֹ, יִחוּדִיּוּת זוֹ קְרוּיָה בִלְשׁוֹן חֲזַ"ל "עוֹלָמוֹ".

עוֹלָמוֹ הַמְיֻחָד שֶׁל הָאָדָם מֻרְכָּב מִכָּל תְּנָאֵי הַחַיִּים שֶׁהָאָדָם הָעֳמַד בִּפְנֵיהֶם בְּעַל כָּרְחוֹ וְשֶׁלֹּא עַל יְדֵי בְחִירָתוֹ, וּלְפִיכָךְ מֻכְרָח הָעוֹלָם הַמְיֻחָד שֶׁל הָאָדָם לִהְיוֹת כָּלוּל גַּם מֵהָרֶקַע הַמְיֻחָד שֶׁלּוֹ, מֵהַמִּשְׁפָּחָה שֶׁלּוֹ וּמִכָּל הַנִּסְיוֹנוֹת הַמְיֻחָדִים שֶׁעָבְרוּ עָלָיו, וְעַל יְדֵי שֶׁעָמַד בָּהֶם בָּנָה אֶת עוֹלָמוֹ.

וְאָכֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד יֵשׁ עוֹלָם בִּפְנֵי עַצְמוֹ, וְאֵין עוֹלָמוֹ שֶׁל הָאֶחָד שָׁוֶה לְעוֹלָמוֹ שֶׁל חֲבֵרוֹ; וְעַל כֵּן גַּם בְּגַן עֵדֶן זוֹכֶה כָל אֶחָד וְאֶחָד לְמָדוֹר בִּפְנֵי עַצְמוֹ הַמַּתְאִים לְמַסְלוּל חַיָּיו.

"לֵךְ רְאֵה עוֹלָמְךָ בְּחַיֶּיךָ", בֵּרְכוּ חֲכָמֵינוּ אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ - לֵךְ וְהוֹצֵא אֶל הַפֹּעַל אֶת הַפּוֹטֶנְצְיָאל הַגָּלוּם בְּךָ, וּבְמִסְגֶּרֶת הַחַיִּים שֶׁבָּהּ נָטַע אוֹתְךָ הַבּוֹרֵא.