אבא שלי, אני לומדת בכל יום, ויודעת שאני בכיוון הנכון – אליך

כאיל תערוג על אפיקי מים – כן נפשי תערוג אליך, אלוקים .

צמאה, צמאה נפשי, צמאה נפשי לאלוקים, צמאה נפשי לאלוקים, לקל חי. מתי אבוא, אבא, מתי אבוא ואראה פניך?

צמאה נפשי אליך, אבא, צמאה. הכל יבש בלעדיך, הכל חסר כשאני לא מרגישה הכי קרובה אליך בשמחה.

אבא, הנפש רוצה רק אליך! להיות קדושה, וכל כך קרובה. קרובה אליך, אבא, במקום הכי טהור, במקום הנכסף – באמת שלך.

כל ההוכחות השכליות, כל השאלות והתהיות, לא עומדות מול הוודאות הנשמתית שאתה פה.

שאתה כל כך פה. שהנפש צמאה לקל חי, אבא !

שכל רצוני זה שתהיה שמח, אבא, גאה בי. להתגבר על הפחדים והחששות בתוך החוסר ידע –להרגיש שאתה מחזיק אותי, שלא אצנח.

רוצה כל היום לשיר לך תודה! אבא שלי, בסוף יום – הנשמה יודעת שאתה פה, שכל רצוננו זה פשוט לעבוד אותך בטוב לבב.

אני יודעת, אבא, בטוחה! שאתה כל כך אוהב אותי, כל כך שמח בי. שאתה רואה שאני לא מוותרת עליך – תודה, אבא, על הכוחות. תודה על כל הטובות. רוצה כל הזמן לחיות בשמחה ובקרבה אליך, משמחה.

הבלי העולם הזה, אבא, מרחיקים אותי כל כך מרצוני הפשוט והאמיתי – לעבוד אותך.

אבל תן לי כוחות, אבא. תראה תמיד את הנשמה הטהורה שלי – הכי טהורה שיש.

ואני? אני עם הכוחות האלה ארצה תמיד להגיד בבוקר חסדיך, אך גם בלילה!

כן, בזמנים שהרגש גובר על השכל – לדעת, להאמין ולבטוח, לראות את האור תמיד. כי כשאתה קרוב לאור הכי גדול (אליך, אבא), אז אף פעם לא חשוך. כי האור מאיר.

מקרנייך הגדולות, אבא – אני אלמד לזרוח. 

אני לומדת בכל יום. אני יודעת, אבא, שאני בכיוון – אחרי כל הפחדים והחששות, אחרי היצר הרע, אחרי שברחתי מהכל והגעתי אליך. תמיד חוזרים לבית אבא – אליך, אלוקים.

אני יודעת שאני ואתה זה אחד. שאתה תקרע בשבילי את ים סוף, אבל אתה רוצה שאכנס ואבטח בך.

גם אני רוצה בזה, אבא! כל כך רוצה.

אני בטוחה, אבא, שאני אקים בית, בית שמגיל 14 אני חולמת עליו, בית של קדושה וטהרה. בית שאבא, אתה תהיה גאה בו כל כך! בית של תורה שאני חולמת עליו מגיל 0, בית שהנשמה שלי תהיה שלמה בו.

אני יודעת, אבא, שאני קרובה כל כך לעשות רצונך – הנשמה כל כך גאה בי, אני מרגישה.

אבא – תודה!

אני כל כך מתגעגעת, אבא, להרגיש את נימי נפשי קרובים אליך.

אני יודעת שאני חזקה מזה! יודעת שהבית שלי יהיה בית של תורה, בע"ה. בית של תמצית כל הקדושה. יודעת ובוטחת בטוב הזה, בנשמה שלי שכל רצונה לחנך ילדים, לשמח את יוצרי, לאהוב כל חלק בי. אני כל כך גדולה – הבטן מתכווצת מהתחושה הכל כך ודאית הזו של קדושה.

זוהר, ביתך הקטנה.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.