תפילה לדבקות בה’

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! אני רוצה לבקש ממך אבא'לה הטוב בקשה אחת ויחידה: תעזור לי להיות אתך כמה שיותר. כל הזמן אם אפשר.

שתציל אותי מכל הדקות המבוזבזות של החיים, שבהן אני לא אתך. כשאני כועס, כשאני מתלונן, כשאני כל כך מרוצה מההצלחות שלי, כשאני דואג, כשאין לי מצב רוח, כשאני רוצה כל מיני דברים אחרים.

תעזור לי להבין אבא שכל הדברים האחרים האלה, זה סתם דמיונות, רגע וזה איננו, וזה אפילו לא מתקרב לנועם הזה שמרגישים כשאנחנו אתך. תעזור לי לא לשכוח את הנסיון הזה שעשיתי, כשהייתי בשדה, בחצות לילה, והרגשתי אז כזו קירבה נפלאה אליך, וכשחשבתי אז על כל דבר אחר, שבזמנים אחרים יכול היה למשוך אותי ולהרחיק אותי ממך, הרגשתי שאני לא רוצה כלום. רק אותך.

אז בבקשה, אבא, תעזור לנו שהשנה הבאה עלינו לטובה תהיה משופעת בשעות כאלה, שנזכה להבין סוף סוף שהכל שטויות, שהכל דמיונות, שהטעם האמיתי של החיים זה אתה, אבא'לה.

תציל אותנו מנסיונות כי אנחנו חלשים, כי לא כל הזמן יש לנו את החיבור הזה שיש בזמן של שעה בשדה באישון לילה.

תן לנו את הכוח להיאבק על החיבור הזה, על הקשר הזה, על הקירבה הזו, להיאבק בכל מה שעלול לנתק אותנו ממך אבא. ואם נפלנו, תן לנו כוח לקום ולהתחיל מחדש.

שתהיה לנו שנה שבה נרצה אותך, שבה נרגיש אותך, שבה נהיה קרובים אליך - כמה שיותר!

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! גם אני רוצה להיות כמו היהודים המיוחדים האלה שהם מלאים כיסופים וגעגועים אליך, שההשתוקקות שלהם אליך היא עד כלות הנפש ממש, שמרטיבים את הספרים שלהם עם נהרות של דמעות, שיכולים ללכת שעות בשדות וביערות ולקיים את רצונו של רבינו הקדוש, שלא הסתפק באנשים כשרים, רק רצה שנהיה כמו חיות הנוהמות ביער לילות שלמים.

ריבונו של עולם! תעזור לי להרגיש לפחות קצת מכל זה. תעזור לי לפחות להרגיש מה שהרגשתי פעם, כשהלכתי בשדות וביערות שכבר אינם, שבמקומם קמו מפעלים עתירי ידע.

ריבונו של עולם! במקום לכסוף ולרצות ולבכות ולצעוק ולהשתוקק אליך, אני קשור יותר מדי לעולם הזה, לחומר, למאכל ולשתיה, לשינה, לכבוד, ריבונו של עולם תרחם עלי.

ריבונו של עולם! גם אני רוצה לרצות רק אותך. גם אני רוצה להיות בן חורין. גם אני רוצה להיות איש השדות והיערות. גם אני רוצה לעבוד אותך באמת. גם אני רוצה לב בוער עד אין סוף.

רוצה לחזור אליך, אבא.

לרכישת הספר "אור האמונה – ליקוט תפילות"