ר’ אלקנה מקפיד להגיע לשיעור עם גמרא גדולה מתחת לבית שחיו...

והוא עבר לפניהם (בראשית ל"ג, ג')

בעיר חולון התגורר יהודי כשר בשם ר' אלקנה לייסנר ז"ל. הלה היה מגיע מידי יום לשיעור בדף היומי בכולל "בית דוד". ר' אלקנה הצטיין במידת הדייקנות שבו, ומעודו לא איחר לשיעור.

דבר נוסף אפיין את בואו לכולל. למרות שהיה באפשרותו לעשות את דרכו לשיעור דרך רחובות צדדיים, העדיף ר' אלקנה לצעוד ברחובותיה הראשיים של העיר, ועם גמרא גדולה בידו.

במהלך השנים נתקלו בו ברחוב אנשים רבים, שהתפלאו מה הביא אותו לשאת את הגמרא מביתו, שכן במקום בו התקיים השיעור היו גמרות רבות, ומדוע אם כן נאלץ לטלטל עימו את הספר מן הבית? ואם נאמר שהחליט ללמוד דווקא מתוך הספר שלו, מדוע לקח גמרא כל כך גדולה?

מקורביו שאלו אותו על כך, ומתוך דברי התשובה שלו, אפשר ללמוד אלו מחשבות התרוצצו במוחו. "השיקול שלי", כך אמר, "הוא לפרסם כמה שאפשר את לימוד התורה. זו הסיבה שאני משתדל לקחת את הגמרא הגדולה ביותר שיש לי בבית, כדי לגרום לכך שהכל יראוה, ואולי בצורה זו יתעוררו עוד ועוד יהודים לבוא לשיעור הדף היומי..."

מחשבות של יהודי, בן לבוראו.

מתוך סדרת הספרים "ותן חלקנו", מאת משה מיכאל צורן